בית יחזקאל (מיכלסון) רעה

הרבים באכילת חמץ ואיסור כרת, והעולה על רוחם לאפות מצות עפ"י מכונות אשר תארתם במכתבכם הנז' ויחזו להם משאת שוא ומדוחים, וינע לבב הקורא מקול הגורע מכל אשר בתוכו יתמה, תפארת ישראל איך היתה לשמה חמדת ישרון איכה נהיתה לכלימה: והנה מעלת כ"ת קראו מלא הרועים בקול גדול ולא יסף אל רבני וחכמי הדור על דבר הרעה הזאת, בקריאה של חיבה, ובקריאה של חובה, וגם אותי קראתם והבאתם את נפשי בסוד הנשאלים כדת מה לעשות ולהשיב, ומה אומר ואדבר, ומה אענה על מעשים הרעים, מסוררים ומורים במצות ומרורים, בלענה מהולים, מרורת פתנים, ואם נקל הדבר בעיני המתחכמים אלה להשליך אחרי גיוס אזהרת חכמים והתראתם, הזהרו במנהג אבותיכם בידכם, והחדש אסור מן התורה ונותן יד לפושעים, לעבור יסודי התורה אשר מסיני נמסרים מה יועיל ומה יסכון בעדם דברי רבני הזמן, ואם יפנו עורף ויקשו לב מול הנערץ והנקדש מאבותינו ואבות אבותינו מני אלפי שנים, מה יתן ומה יוסיף ומה יקח לבבם דברי האחרונים: אהה! מי יגלה עבר מעיניכם בחירי יה אשר בדורות הראשונים, אתם קיימתם את התורה בלחם עוני מעוני ומלחץ והן עתה יקומו בניכם אחריכם ויבטלוה מעושר ומרוב טובה, אתם לא חסתם על חייכם למסור אותם על קדוש ה', כמה נהרות ונחלי דם שטפו בגלל עלילות שקרי' על מצות אכילת מצה ונתנו שם ישראל לשמצה, למשיסה ולביזה, לטביחה ולהריגה, בכל מדינה ומדינה, גולה אתר גולה, והן הדור האחרון הזה באין אונס כי אם מרצונם, חללו קדוש אלקי יעקב ומצותיו מפירים, לאמר על חמץ כי מצה אוכלים, אתם ישיני עפר טהורי לב, חננו נא אל אבינו שבשמים, יואל נא ויערה רוח קדשו עלינו, ויסיר חרפת דעות כוזבות מבני עמינו, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו, ולא יהיו עוד לבית יהודה למכשול ולמבטח מזכיר עון, ואף תועי רוח ונמהרי לב ידעו בינה למקטנם ועד גדלם, ויטו שכם אחד לעבוד את ה' בלב שלם: והנה גם בדבר המאשין מצות כבר יצאו גאוני ישראל בקול רעש גדול לאסור דהוא חמץ גמור ועוד בשנת תרי"ח נדפס בזה קונטרס מיוחד בברעסלוי הנקרא מודעה לבית ישראל, וראשי המדברים אז לאסור היו הגה"ק מהר"ש קליגר מבראדי והר"ח האלברשטאם מצאנז, והרמ"ז אטינגא מלבוב בעל מפורשי הים וש"ס, והרי"מ מגור בעל חי' הרי"ם והר"א מטשעכינאווי, ודו"ז מ' יצחק נתן ליפשיץ אבד"ק סאנטב ודו"ז מ' יהושע העשיל אשכנזי אבד"ק לובלין, והרד"ב מייזילש אבד"ק ווארשא ועוד זי"ע, וגם הגה"ק מהרי"ש נ"ז אבד"ק לבוב הסכים אח"כ לאסור כמבואר הכל בס' תולדות שלמה (ד' לבוב תרמ"ח) דף ע"ז ונדפסו תשובותיהם גם בשו"ת דברי חיים ח"א סי' כ"ג כ"ד ובשו"ת מנחת משה קונט' חקת הפסח דין ח' ובשו"ת שם אריה ח"ב חיו"ד סי' נ"ג, ובשו"ת הרש"ס ח"ב סי' ט"ז, ובשו"ת שערי דיעה סי' למ"ד. ובס' רמתים צופים ח"ב א"ז דף מ"א, ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ר סי' כ' ובש"ס ובשדי חמד חלק דברי חכמים סי' קט"ו, ובס' מעדני שמואל סי' ק"י: אבל יותר מזה הרעו לעשות בהתנור החדש אשר בדו מלבם מחדשי הזמן בקהלתכם, אשר לא נהית עוד כזאת בישראל, והוא חמץ גמור בפשיטות לכל יודע ספר, ופלא איך טח עיניהם מראות כי הטבלא שהוא מרוחחת בצאתה מהתנור, מחמצת כרגע את המצות שנותנים עליה, ועד כמה גזרו בש"ס ופוסקים שלא ללוש העיסה במקום שהשמש זורח עיין בפסחים דמ"ב ע"א דרש רבא אשה לא תלוש בחמה ולא בחמי חמה וכו' ע"ש וברש"י שם ובש"ס יומא דכ"ח ע"ב יומא דעיבא כוליה שמשא למאי נ"מ וכו' אשה