בית יחזקאל (מיכלסון) רעד

בעירנו פה נמצא ארבעה רבנים ושלשה מהם צועקים לאמור כי המצות האלה המה חמץ גמור, והפאהרשריט פארטהייא הנ"ל המשיכו לבב רב אחד מהארבעה אשר מנענע להם ראשו ועל סמך זה יוכלו להכשל אלפים נפשות ישראל פה בהמצות האלה, השלשה רבנים הנ"ל האוסרים גם המה לא יוכלו לצאת בנשק בקולות וברקים נגד הפאהרשריט פארטהייא עם הפרעדיגער שלהם כי יראים לנפשותם, לכן התאספנו יחד לכתב לחוץ לארץ לגדולי ישראל אשר ימהרו לעזרת ה' בגבורים להחלץ חושים לכתוב לנו תיכף כרגע ראות כ"ז כדת מה לעשות ומאליו מובן כי בתשובתם הרמתה יציירו התמר כמו שמצוייר למעלה למען לא יאמרו כי ח"ו שינו בהשאלה: אנחנו המתחננים למען כבוד ה' ותוה"ק עבדים לעובדי ה' חותמים בקידה ובאים עה"ח: יחיאל חיים כ"ץ קארניווהל ראש החבורה הקטן צבי בהרב ר' חיים מנחם שליט"א א' מראשי החבורה. חותם החברה שנתיסד ט"ו אלול תרס"ה. ב"ה עש"ק תשא, אהובי ומחו' גאון ישראל וקדושו מופת דורנו וכו' אבד"ק פלונסק שליט"א במטותא מיני' דמר שכרגע ישיג מכתב זה ישיב תשובה בקול רעש גדול לחברת שומרי הדת לאסור איסר לבל יפרצו עזי פנים שבדור להחטיא הרבים בחמץ גמור וכו' ואומר שלום מתו' אוהבו נאמנה ישראל בערגער אבד"ק. בוקארעסט. בשם ה' ובעזרתו ית"ש אור ליום ועש"ק ויק"פ תרס"ו פלונסק. לכ' מחו' יד"נ הגה"צ שליט"א ולכ' אהובים ורעים, הרמים והנישאים, בפז מסולאים, נטעי שעשועים, חורים ושועים, מופלגים ומופלאים בתורה ובמדעים, שלמים ויראים, רבת עמלה נפשם ויגעים, בתורה ובמצות ואין שבעים, אף כי כרמונים הם מלאים, מרדפי ריקים ורשעים, מסירי מסוה מעל פני הצבועים, בקהל ישרים ידועים, אלה בני היצהר העומדים על הפקודים, לכל דבר טוב וצדק מעוחדים, ראשים דחברת שומרי הדת בעיר בוקארעסט על דגלם חונים כולם אהובים כולם חשובים, ד' עליהם יחי' ונירם יזרח כאור המזרח, כולם יברכו מאדוני האדונים, ויזכו לעלות לציון בגילות ורננים בבי"א: לקול דבריכם צללו אזנינו לקול השמועה רעה נבהלנו, כי קמו אנשים חטאים להרוס מבצרי בת יהודה, שועלים מחבלים כרם בית ישראל, הן אמנם העת במרוצתה תצעד נוכח פנינו כבפעמי הענק ותביא אתה כפעם בפעם חליפות צבאות, טובות ורעות, חדשות ונצורות, נעימות ומרורות, כן בעניני מנהגי תבל ותענוגות בני אדם, כן בעניני חכמות ומדעות ולשונות קדם, תפרוץ לרוב פרי מחקרה במועצות ודעת לבנות ולנטוע לנטוש ולהרוס ולעשות חדשה בקרב הארץ, אך לא כן בעניני האמונות והדעות ובדברי אלקים חיים אשר הנחיל אל מורשה לקהלת יעקב, והיה פי שנים ברות קדשו אלינו תורה שבכתב ותורה שעל פי הקבלה, בענינים רמים ונשגבים האלקיים אלו כביר לא מצאה ידה רות הזמן די איל לשית נוספות או לתת מגרעת, לחבוש או להתיר לעקור או לטעת, כי כן צוה ה' ליעקב מימי קדם על פי התורה אשר יורוך ועל המצוה אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, על כן לפנים חק בישראל בכל קדש לא תגע ואל מקדשי אל לא תבא להניף עליהם חרב היונה וחרמש רות הזמן: אמנם מי האמין לשמועתינו לא טובה כי באה ביקרת מכתבכם איך נועצו לב יחדיו מיושבי עדתכם ויבקשו לשלוח יד בעקרי דתוה"ק, להכשיל את