בית יחזקאל (מיכלסון) רעג

יהודה א"כ חשיב אינו מתירין, אבל לרבא דסובר כר"ש שפיר תשיב דשיל"מ לשיטת הרמב"ם ז"ל ורק רב דסובר כר' יהודה הוצרך לומר בטעמו משום דס"ל בכל איסורין שבתורה במשהו, ומצאתי אח"כ כסברה זאת בתי' הגר"א יו"ד סי' ק"ב סק"כ אכן לשמואל יקשה כנ"ל דלמה לו לומר טעמו משום דבכל איסורין וכו' אכן י"ל דכיון דבאמת סובר כל איסורין שבתורה במשהו א"כ נקיט הש"ס אליבי' טעם יותר פשוט לשיטתו, דהן אמת דיש לו עוד טעם לאסור והיינו מצד דשיל"מ דהא הוא פוסק כר"ש, אבל הש"ס נקיט טעמי' דידי' משום דסובר באמת כן בכל איסורין, או די"ל דבאמת שמואל סובר בזה כר' יוחנן דאין זאת בכלל דשיל"מ אף דסוברים כר"ש עכ"ז יש לומר כסברת הר"ן כיון דאין האיסור בעין חוזר להיתר רק ע"י תערובות דהא לר' יוחנן כ' באמת הגר"א ז"ל שם דחולק בסבר' זאת על רבא עיי"ש: ד) והנה ראיתי בס' ברכת אברהם שם שמחלק בין טעמו של הר"ן בדשיל"מ אז יהי' דשיל"מ דאורייתא (עיין מלא הרועים שם אות א') ואם נאמר כסברת רש"י אז דשיל"מ דרבנן עיי"ש, אכן יש לפלפל בזה בהא דמקשה הר"ן כאן דאם נאמר משום דשיל"מ א"כ למה אוסרין שלא במינו אטו מינו הא גם מינו הוא דרבנן, ואי כדבריו הלא הר"ן לשיטתו סובר דשיל"מ דאורייתא, אכן כפי שכתבתי לעיל דכאן ליתא לטעמו של הר"ן אי משום דחוזר לאיסורי' אי משום דאין ההיתר רק ע"י תערובות, ונשאר לנו בחמץ רק כסברת רש"י א"כ שפיר הקשה הר"ן כנ"ל והבן: ידידו סימן מא ב"ה יום ה' תשא שבת כ"י גדו"ל כי"ם שבר"י בכאב"י לפ"ק בוקארעשט. אל כבוד הדרת גאוני ישראל העומדים בראשי העם לגדור גדר להסיר פרצות התורה מאחינו ב"י בכל מקומות מושבותיהם שליט"א: אנחנו חברת שומרי הדת דפה אשר זה כל פרי עבודתינו להשגיח בכל האפשרות בדברים הנוגעים לתוה"ק מצאנו א"ע מחויב בדבר להודיע צערינו לרבים מאן רבים אלו אבהן אבות העולם שרי התורה והיראה את אשר קרה עתה פה עירינו והוא, היות ידוע כי מעת הותרה הרצועה לאפות מאשין מצות בל"ז רבו המכשולות כי המלאכה נמסרה ליד ערלים המגלגלים המכונה ובעיר גדולה כזאת אשר רבו האופים כמה ירחים רצופים והבעלי כיס אין יראת ה' בלבם כנהוג אין די באר כמה מהיגיעות יש בכל שנה שלא יהי' חמץ גמור עכ"פ, ואמנם בשנה זו נוסף צרה חדשה אשר הפאהרשריט פארטהייא דפה (אנשי הקאראל טעמפיל) אשר על כל החטאים ועונות ופשעים יאבו להמליץ כי יהי' מזה וואהלטאהט צדקה וכדומה הנה לקחו עתה שנה זו תנור לאפיית המצות (אשר רוב בני העיר קונים מהם באמרם כי מחזיקים מזה בתי ספר שלהם הנקראי' שקאלעס) התנור הוא רובו ממתכות אשר יש בתוכו טבלא גדולה ממתכות אשר תחת הטבלא גלגלים קטנים שמושכים לחוץ הטבלא ההיא ונותנים עלי' המצות המביאן עם המקלות ומחזירים הטבלא תוך התנור, הטבלא הזאת בצאתה בכל חמשה מינוטין מהתנור לחוץ הוא מרותחת כמובן כי באה מאש בוער בתנור המצות הנטלים מעל המקלות ונותנים על הטבלא ברגע שבאים על הטבלא נעשו מרותחים ומתייבשים מגודל החמימות שבטבלא, ועד אשר נתרוקנו החמשה ששה מקלות המובאים על הטבלא, קמא קמא דמטי על הטבלא מתייבשים וידוע כי כל מצה שנתחממה בטרם נאפות בתנור מתחמצה כרגע, והן