בית יחזקאל (מיכלסון) רעא

תרומה הוא מצוה וממה דאיתא שם דע"ג שדרשו עבודת מתנה אתן את כהונתכם עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודה במקדש וממילא כשם שהעבודה הוא מצוה כך אכילת תרומה עיי"ש, וא"כ אם נאמר דאכילת תרומה הוא מצוה, ואם יאכל אכילת תרומה סעודה שלישית אז הוא שני מצות יחד דהא סמכו אכילת שלש סעודות מתלתא קראי דהיום כנ"ל, והנה האחרונים כתבו דתרי עשה דוחין עשה ול"ת עיין בס' כתב סופר פ' קדושים בהא דאיש אמו ואביו תיראו אם יאמרו לך חלל שבת דמקשים הא כיבוד אב עשה הוא ושבת הוא עול"ת ותי' דהכוונה אם יאמרו לך שניהם דאיכא שני עשה עיי"ש (ועיין שיטת התוס' יבמות ד"כ דגם תרי עשה אין דוחין עול"ת עיי"ש) וא"כ הו"א כאן דאוכלין סעודה שלישית אף בחמץ דהא לשיטת הרי"ף מיירי כאן רק בתרומה לכן כ' רש"י דמשום טעמא דאין אוכלין סעודה שלישית בע"פ והבן, ועיין בתל תלפיות תרנ"ו סי' ע"ג אות ח' ובשו"ת כנף רננה חאו"ח סי' מ"ב, ומש"כ יד"נ הגאון מ' גרשון שטערן אבד"ק מאראש בס' ילקוט הגרשוני חאו"ח סי' תמ"ד: יא י) שם דף י"ג ע"ב תניא אבא שאול אומר שתי פרות היו חורשות וכו' ובתוס' מירושלמי נראות כחורשות, משמע דהי' קשה לתוס' למה בשתי פרות הא בחדא נמי סגי דכל זמן שהיתה הפרה חורשת היו אוכלין, עומדת תולין, ניטלה שורפין, או דיהי' הסימן באופן זה דכ"ז שלא עמדה הפרה לחרוש אוכלין חורשת וכו' לכן מביאין ירושלמי שהיתה נראות כחורשת, ובאמת היתה עומדת והוצרכו לב' פרות, וראיתי לדו"ז הגה"ק בעל מחנה לוי בתי' בסו"ס הפלאה שכ' מקשין העולם דהו"ל לתוס' להקשות יותר דכשהי' חל ע"פ בשבת מסתמא הי' ג"כ סימן כדאיתא בירושלמי להדיא וחרישה בשבת אב מלאכה הוא, ולמה הק' ממנהגא, ולענ"ד פשוט דאי מע"פ שתל בשבת הי' נוכל לתרץ דסימן הפרות הי' דוקא בחל ע"פ בחול וסימן החלות פסולות הי' כשחל ע"פ בשבת, וכאשר באמת מבואר שם בירושלמי א"ר פנחס ולא פליגי מ"ד שתי פרות וכו' בחול מ"ד שני סדינין בשבח, לכך הקשו יותר גם מער"פ שחל בחול מטעם דמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, וכיון שתי' דנראות כחורשת שוב נוכל לומר הסימן דפרות אף בע"פ שחל בשבח, והא דא' ר' פנחס בירושלמי שם דסימן דפרות לא הי' בשבת אף אחר דמוקמינן דנראות כחורשת ע"ש בפני משה דנדחק בזה מטעם דאסור ליתן בשבת עול המחרישה אף בלי לחרוש ע"ש: ידידו סימן מ ב"ה כ"א אדר תרס"ו פלונסק. לכ' יד"נ הרב הגאון הג' מ' משה נתן הלוי רובינשטיין אבד"ק וויניצא. א) יקרתו השגתי, והנני מסכים להתיר להאיש וכו' אשר נשתטית אשתו זה כמה שנים והחליטו הרופאים שאין תרופה למחלתה, וכבר קיים הנ"ל כדתוה"ק בדבר השלשת כתובה ולהחזיקה בביה"ח, גם השליש ג"פ, וכמבואר לזקני בב"ח אע"ז סי' קי"ט הובא בב"ש סי' א' ובת"מ, ובשו"ת הב"ח סי' צ"ג, ובשו"ת מהר"ם ב"ב בסופו, וכדברי הנוב"י מה"ק חאע"ז סי' ג', וכבר התירו גם בקיים פו"ר יעיין נוב"י מה"ת סי' ו', ובשו"ת מהרי"ם פאדבה סי' ט"ז שהתירו משום הרהורי עבירה, וכ"כ דו"ז בשו"ת דברי ר' משולם סי' י"ד, אם כי כבר הקשה עליו השואל בנודע בשערים מה"ת סי' כ"ה, וכבר תירצתי בתשובה, וכ"כ הטו"ז אע"ז קי"ט, ועיין בשו"ת מהר"ם אלשקר