בית יחזקאל (מיכלסון) רע

שלישית לכך חי' רש"י דאין אוכלין בער"פ אפי' מצה מן המנחה ולמעלה (ועיי"ש באורי וישעי כסברא זאת באופן אחר) וגם י"ל עפ"י מה שכ' הפרמ"ג במג"א סי' תרי"ב דח"ש חמץ בע"פ אחר חצות בשעות דאורייתא הוא רק מדרבנן וכ"כ בשו"ת מהר"י אסאד חאו"ח סי' ק"ו (ועיי"ש מה שתי' דברי רש"י דידן) א"כ י"ל דאם יאכל פחות מכזית אין גם איסור דרבנן באם יאכל בתורת מצות סעודה שלישית כנ"ל כיון דיש לסעודה שלישית סמך מדאורייתא כנ"ל (אכן שיטת הריב"ש סי' רפ"ז דגם בדרבנן ת"ש אסור עיי"ש) ועיין תי' הזרע ברוך פסחים שם ועיין שיטת הלבוש דג' סעודות בשבת הוא מ"ט מה"ת, ועיין א"ר ופמ"ג ר"ס רצ"א: ז) עוד י"ל כיון דלשיטת הבעה"מ לר"ש מותר באכילת חמץ (ועיין בירושלמי בשיטת ר' מאיר ומש"כ בצל"ח סוגיא דידן ובאור חדש במשנה ר"מ אומר בדף י"א ע"ב) א"כ הי' אופן לאכול סעודה שלישית אף בחמץ לכך כ' רש"י אליבא דכ"ע והבן: ח) עוד נ"ל בהקדם שיטת הרי"ף בפסחים דמ"ט ע"א דראבר"צ ס"ל כר"א בר' יהודה איש ברתותא דפסחים דף י"ג שאמר משום ר' יהושיע והקשה רבינו אפרים הובא בהר"ן שם דף י"ג הא ראבר"צ סובר דחולין משיירין לזמנן, ור"א בן יהודה איש ברתותא סובר דמבערין הכל מלפני השבת עיי"ש ולענ"ד לתרץ דבאמת מתרץ הרמב"ן במלחמות דמשמע לי' להרי"ף דכוונת ראב"י איש ברתותא הוא דווקא לענין תרומה אבל חולין משיירין הכל לזמנן ויש לי ראי' מהא דאמר ראב"י איש ברתותא ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות דהול"ל ומשיירין מזון שתי סעודות ומה זה שמפרש דמשיירין דייקא מן הטהורות, משמע דהוא מיירי דווקא לענין תרומה, ופירש דברי ראב"י א"ב הוא כך מבערין את הכל מלפני והקשה השבת היינו תרומה ומפרש אח"כ מה הכל היינו תרומות טהורות תלויות וטמאות, ומשיירין מן הטהורות היינו דווקא מתרומה וכו' אבל חולין משיירין הכל לזמנן, וכן יש לדייק מהא דכבר בקשו ולא מצאו משמע משום דליכא סברא שיהי' עוד אוכלין ולא שכיח אבל בחולין דאיכא סברא שיש אוכלין מרובין גם ר"א בן יהודה איש ברתותא מודה דמשיירין הכל, ובזה מדויק דברי התוס' שם דף י"ג ד"ה ומשיירין וכו' וכ"ש בחולין דמשיירין כדמשמע בתוספתא והקשה בשו"ת אורי וישעי סי' כ"ו דמה כוונת התוס' להשמיענו דאי רק ב' סעודות למה הוצרכו התוס' להביא ראי' מהתוספתא דמהיכי תיתי לומר שלא ישייר מזון ב' סעודות לישראל בחולין כמו לכהנים בתרומה, ואי לכהנים קאמר התוס' דאף שמשיירין מן התרומה לישיירו נמי מהחולין זה ודאי אינו כיון שיש לו מזון ב' סעודות מתרומה למה ישיירו גם מחולין כיון דלישראל אינו רשאי לשייר יותר עיי"ש אכן נ"ל דלתוס' הי' קשה מה דקאמר משיירין מן הטהורות משמע דוקא מתרומה הא גם מחולין משיירין לזאת תירצו דמשמיענו דמשיירין מתרומה מזון שתי סעודות אבל חולין משיירין הכל כשיטת הרי"ף ז"ל והבן ועיין בס' חי' הרד"ד אות ו': ט) והנה בצל"ח ביצה דף י"ט ע"ב האריך בזה אי איכא עשה באכילת קדשים קלים ובתרומה והקשה דלמה לא יהי' מותר לאכול לחמי תודה כל היום בע"פ יבוא עשה דאכילת קדשים וידחה ל"ת דאכילת חמץ בע"פ שאין בו כרת כקושי' הש"ס זבחים דף צ"ו ע"ב ותי' דאין עשה דוחה ל"ת ועשה וגם כאן הוא עשה ול"ת דתשביתו הוא עשה ועיי"ש שהאריך עפ"י שיטת תוס' קידושין דף ל"ד ע"א דלא תעשה שיש עמו עשה אף הלאו אלים ואין עשה דוחה אותו הלאו עיי"ש ומביא שם מש"ס פסחים דע"ב ע"ב דאמר ואלא רבי יהושע דתרומה משמע דאכילת