בית יחזקאל (מיכלסון) רנו

יד) בחולין דמ"ז ע"ב אמר עולא אמר רבי יוחנן ריאה שנשפכה כקיתון כשרה וכו' והנה דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דדוקא אם מחוי המים זך אל אם הם עכורים או סרוחים טריפה ומקשים המפורשים מהא דאמרינן בש"ס סוכה דף ל"ו ע"א בעי רבא נולדו באתרוג סימני טריפות מהו ומפרש כגון נשפכה כקיתון והוא דקיימי סמפונות וכו' הכא מאי התם דלא שליט ביה אוירא הדר בריא הכא דשליט בי' אוירא סרוח מסרחת או דילמא ל"ש ופשוט לי' מאתרוג תפוח סרוח פסול, מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים וקשה מאי פשוט פשיטא סרוח מבפנים פסול הא גם בריאה פסול בסרוחים וא"כ אין ראי' לפסול באתרוג בנשפכה כקיתון, במקום דכשר בריאה כגון בלא אסרח וראיתי בס' כו"פ יו"ד סי' ל"ו סק"ט שתי' לפמש"כ הרמב"ן במלחמות בחולין דמ"ח לשיטת הרי"ף דבסרוחים טריפה א"כ קשה בהא דחזי הנך דקיימין כנדי כנדי ולא א"ל מידי דלכאור' הו"ל למבדק אולי המוגלא סרוח ותי' הרמב"ן דבאמת הנך אמוראי מכשרי אף בעכורים רק אח"כ בא סתמא דגמרא להטריף בזה ומבואר שם דרבא ס"ל כנדי כנדי כשר וא"כ אף בסרוחים כשר לס"ד דגמ' ורבא הוא דאיבעי בסוכה דאזיל לשיטתו ובזה מיושב הא דהשמיט הרי"ף ז"ל בסוכה האיבעי דאתרוג שנולדו בו סימני טריפות עיי"ש אכן לפי"ז יקשה כיון דרבא סובר דאף בעכורים וסרוחים כשר א"כ יהי' רבא שלא כהלכתא ושלא כפסקו של הרי"ף, והלא איתא בהרי"ף וז"ל וריאה שהעלתה צמחין כשרה וכו' וה"מ דלא אסרוח אבל אסרוח טרפה אמר רבא כי הוה אזלינן בחר רבה בשוקא דגילדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן חזנהו דהוי קיימי כנדי כנדי ולא אמר להו ולא מידי, ואי רבא מכשיר אף בסרוחין למה מביא הרי"ף הא דרבא כיון דהוא שלא כהלכה ובאמת ראיתי בס' חידושי מהרא"ל יו"ד סי' ל"ו אות ז' שכ' דרבא הוא כהלכתא דהא דאוסר הרי"ף בסרוחין היינו אי מיתרמי דעכורין וסרוחין אבל אינו צריך בדיקה מפני כך כהא דכנדי כנדי וא"כ בהא דאתרוג דחזינן דהוא סרוח גם לרבא פשוט דפסול כמו בריאה והבן: ולענ"ד לתרץ בהקדם מש"כ בישועות יעקב יו"ד סי' ל"ו סק"ב וז"ל עוד נראה בישוב קושיות הטו"ז וגם ליישב מה שהקשו לשיטת הרי"ף והרמב"ם דכתבו דאם המים עכורים טריפה דא"כ אמאי לא מוקי למתניתין דהריאה שניקבה או שחסרה בהכי דבאמת בכל מה דמחמירין במים עכורים או ביתר מרביעית הוא רק מס' שמא נימוחו הסמפונות וכמש"כ הרמב"ן בטעמו של הרי"ף ולפ"ז אי נימא דבספק טריפה אף היכי דנולד רעותא מחיים ואף היכי דקרוב לאיסור אינו אסור פשיטא דאף בספק שמא נימוחו הסמפונות אין לאסור אלא דאנן קיי"ל דחוששין לס' דרוסה משום שנולד הרעותא מחיים או משום דקרוב לאיסור אבל עולא דאמר לעיל דף מ"ג ע"ב ישב לו קוץ בוושט אין חוששין שמא הבריא ואקשינן עלה מ"ש מספק דרוסה ומשני קסבר עולא אין חוששין לס"ד ולדידי' אין חילוק בין רביעית ליתר מרביעית ובין מים זכים למים עכורים אי נימא דחסרון מבפנים לא שמי' חסרון אין לאסור כלל וע"כ שפיר הקשה ר"א לעולא מהא דהריאה שחסרה מה חסרה דאין לתרץ כנ"ל דהא לעולא גם ביתר מרביעית ובסרוחין כשר עכת"ד הנחמדים מפז וא"כ ניחא גם בהא דש"ס סוכה דקאי שם אליב' דעולא בריאה שנשפכה כקיתון ושפיר פשיט מהא דתניא אתרוג תפוח סרוח ומה סרוח מבפנים הרי דבאתרוג כיון דשליט בי' אוירא חמור יותר מריאה, ואף לעולא דסובר בריאה כשר אף בסרוחין מ"מ באתרוג פסיל וממילא מיושב גם מה דתמהו למה השמיט הרי"ף האיבעי דאתרוג דהוא איבעי דלא אפשטי' וע"ש ברא"ש דדחק עצמו ברי"ף ולפי הנ"ל א"ש