בית יחזקאל (מיכלסון) רנה
Bait Yehezkel Michelson 255 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text
Open in the reader →יהושע חי"ד סי' כ"א הא דמקילינן במיעוך וקילוף הסירכות מפני שאנו סומכין על טעם התוס' שאמרו מש"ה סירכא של"כ אסורה משום דסופה להתפרק ולינקב ואי חזינן דעברה ע"י מיעוך ונשארה שלמה הרי דאף בחייה אילו היתה מתפרקת ל"ה נעשה נקב ומש"ה מכשירינן וא"כ לפי"ז הא ודאי בקמט מברייתו אין חשש שאולי היה כאן קרום מחמת מכה ולכן נימא גם לשיטת התוס' אילו היתה הסירכא נתפרקה מהאי קמט היה המקום נשאר שלם ונתברר עכ"פ שאין הסירכא עומדת להתפרק ולנקוב העור, וכו' עיי"ש, ועיין בשו"ת אוריין תליתאי סי' קכ"ג: יג) אגב אכתוב לו איזה חי' בטריפות בחולין דמ"ז ע"ב אבל נקב שיש בו חסרון וכו' הנה הרמב"ם בפ"ח מה"ש ה"ח כ' וכן אם חסר גוף הריאה אע"פ שלא ניקבה ה"ז כמי שחסר מנין האונות וטרפה וכו' והקשו עליו מש"ס דילן דהו"ל לגמרא לשנויי הכי דהריאה שניקבה או שחסרה היינו דחסרה מבחוץ, והכ"מ הליץ בעדו דבאמת ה"מ הגמ' לשנויי הכי אלא דלפום מאי דס"ד דמקשה אהדר ליה אבל לפום קושטא באמת אית לן לאוקמי ככ"ע ויש הוכחה לדברי רבינו מדברי התוס' לעיל שכתבו דהך סוגיא די"ח טרפות אתי כר"ש דלרבנן ליכא אלא י"ז ורבינו נראה לו ליישב שאותה סוגיא אליבא דהלכתא ומיישב בענין שכתבתי ע"כ וראיתי בס' לב אריה בשמעתין שכ' ולפי דרכו יש להוסיף על דבריו דהרמב"ם ז"ל ס"ל דהא דקאמר הגמ' דהך או שחסרה הוא לר"ש היינו לפי מה דמשני זה אדברי עולא אמר רבי יוחנן שניהם יחד לא ס"ל הא די"ח טרפות נאמרו למ"מ וכמ"ש התוס' לעיל ולכך לא איכפת להתרצן בזה ומהדר לפום ס"ד דהמקשה אבל לפי מה דפסק הרמב"ם כברייתא די"ח טריפות טפי ניחא לומר דהך או שחסרה היינו שחסר מגוף הריאה והך די"ח טרפות אתי אליבא דהלכתא כרבנן וכו' עכ"ל ולענ"ד להוסיף עוד יותר עפ"י מש"כ בס' לב אריה חולין דף נ"ד ע"א בהא דאיתא שם רב פפא בר אבא רישבא מתו בקוליא וקטלי' אתי לקמי' דר' אבא אמר להו וכי להוסיף על הטריפות יש והרא"ש ז"ל דקדק לקמן מכאן דבנחתך אפי' עד מקום החריץ לא מיטרפא מדלא דקדקו בכאן לראות אם הגיע המכה למקום חריץ וכ' הל"א שם וז"ל ואני בעניי בלא"ה לא אוכל להבין דמה זה דמתמה ר' אבא וכי להוסיף על הטריפות יש דמה זה הוספה כיון דקי"ל לקתה בכוליא טרפה דמחרבה בזה הכלל דמתני' א"כ מה"ח לא נימא דגם הך דמחו בכוליא הוי בכלל לקתה הכוליא, ואף, אם נימא דיש חילוק בין לקותא דמוגלא ובין נחתך כמ"ש הפוסקים מ"מ מה זה תמיהא דמתמה כ"כ להנהו דס"ד למיטרפה וכי להוסיף על הטרפות יש דהא אם נימא דגם זה טרפה לא מיקרי הוספה כלל דהוי בכלל לקתה הכוליא דמתרבי בזה הכלל דמתני', אשר מזה הי' נלענ"ד דר' אבא לא ס"ל כלל הך דרכיש בלקחה הכוליא וכדעולא לעיל דף מ"ג דקאמר לאפוקי לקותא דרכיש וכ"כ התוס' לקמן דרבי יוחנן ור"ל לא ס"ל לקותא דרכיש משום דלא דמיא כלל להנך דמתני' לזה מתמה שפיר ר' אבא וכי להוסיף על הטריפות יש דהא לא דמיא כלל להנך דמתני' ולא אחי בזה הכלל אבל למאי דקיי"ל דלקחה בכוליא טרפה דאתי בזה הכלל אפי' לא דמי שפיר י"ל דגם בנחתך טרפה בהגיע למקום חריץ וכו' עכת"ד לפי"ז יצא לנו דגם ר' אבא סובר כעולא א"ר יוחנן דליכא לכללא די"ח טריפות וכאן הוא איתיבי' רבי אבא לעולא לכך מתרץ הגמ' שפיר לא צריכא לר"ש אבל למאי דפסק הרמב"ם להא די"ח טריפות נאמרו למ"מ טפי ניחא לומר דהך או שחסרה היינו שחסר מגוף הריאה והך די"ח טרפות אתי אליבא דהלכתא כרבנן כנ"ל: