בית יחזקאל (מיכלסון) רנד

י) ועיין בשיטת הרמב"ם ז"ל מש"כ בטו"ז סי' ל"ו סקי"ג ושם סקי"ד מ"ש בדברי האוהל מועד שהובא בב"י ועיין בשו"ת נוב"י חיו"ד סי' ה' ומה שתי' הקושי' על הרמב"ם בהגהות יד שאול יו"ד סי' ל"ו ס"ח שוב ראיתי בס' חיי אריה סי' נ"ד מה שתירץ, א"כ אכתי יש לצדד להכשיר באם הוא קמט הניכר מתולדה עפ"י שהבאתי בשם הגאון בעל תורת יקותיאל שמפרש בכונת הרמב"ם ז"ל בהא דחסר גוף הריאה היינו שאין בהריאה האומא דטריפה כמו בחסר אונא ע"ש, ואף דיש ספק בכונת הרמב"ם עכ"פ הוי כספק תרל"ר וכמש"כ הלב"ש שהבאתי לעיל: יא) וכן יש לצרף לזה מה שפי' בכוונת הרמב"ם ז"ל בשו"ת חיי אריה סי' נ"ד דלא מטריף בחסרון וקמט רק אי מחמת חולי או מברייתו אם ניכר לעין שאין דרכו בכך, אבל בהני קמטים וחסרונים מבחוץ שמצוים על הריאות פעם במקום זה פעם במקום זה לא עלה על דעת אחד מהפוסקים הראשונים להטריף וכו' עיי"ש: יב) והנה ראיתי לידי"נ בשו"ת דברי יעקב סי' ס"ה שכ' ועוד רואה אנכי טעם אחר להטריף בכל סירכא היוצאת מקמט אף אם לא נצטרף ריעותא דקמט כלל לתרל"ר לפמ"ש בשו"ת נוב"י מהד"ת חיו"ד סוס"י כ"ג דבסירכא על מקום שנחסר מבשר הריאה יש להטריף אף לא מצד תר"ל לא מיבעי' אם הי' הסירכא דבוקה למק"א פשיטא דטריפה יען דהיתר המו"מ לדידן הוא משום שאם היתה סירכא גמורה לא היתה עוברת ע"י מו"מ וזה רק כשבשר הריאה תחתי' שלם אבל אם כלה הבשר אין להסירכא במה להתחזק ואינו דבוקה רק לעור לכן תתנתק ע"י מיעוך אף שיהי' סירכא גמורה אלא אפי' סירכא תלוי' ג"כ יש להטריף דומי' דסירכא תלוי' יוצאת מבועא דג"כ טריפה לא משום תרל"ר רק משום הואיל ותחת הבועא כלה הבשר לכך לא הי' להסירכא חיזוק בפנים להתאחז במק"א יעיי"ש ומעתה מה"ט מבואר נמי מכש"כ להטריף בסרכא יוצאת מקמט אלא דמ"מ בסירכא תלוי' יוצאת מקמט בתולדה אפשר להתיר בהמ"ר וכו' אבל בהא וודאי נראה דנכונים דברי הנוב"י לענין סירכא של"כ יוצאת מקמט וכו' עכת"ד, אבל לענ"ד אין משום זה סברא להטריף דבאמת אין דמיון כלל לדברי הגאון נוב"י דשם כיון דכלה הבשר אין להסירכא במה להתחזק ואינו דבוקה רק לעור לכן תתנתק ע"י מיעוך אף שיהי' סירכא גמורה, אבל בקמט דהבשר שתחת הסירכא חזק ויפה ושפיר באם הי' סירכא גמורה לא הי' מתנתקת ע"י מיעוך שמושרש הסירכא בבשר שתחתי', ומה גם דגוף דברי הנוב"י תמוהים וכמו שכבר עמד עליו בפ"ת סי' ל"ו סק"ט דהרי בסירכא תלוי' מבועא של מים זכים כשר לדעת הש"ך בסי' ל"ז סק"ג וכן בבועא מליאה רוח כמבואר שם בסק"ט ואפי' לדעת הטו"ז שם סק"ג דאוסר במים זכים נראה דמודה במליאה רוח וכמש"כ שם הפרמ"ג בשפ"ד שם סק"ט אלמא דלאו חיישינן להאי טעמא רק הא דסירכא תלוי' יוצאה מבועה טריפה הוא מטעם תרל"ר וא"כ בנ"ד צריך עיון לדינא אם יש להטריף בכה"ג, ואמנם אם הי' החסרון ניכר מבחוץ ועליו סירכא תלוי' פשיטא דטריפה מטעם תרל"ר עכ"ל הרי דדוקא משום תרל"ר הי' סברא להטריף ולא משום סברתו דהגאון נוב"י ועיין במקדש מעט בתרלר"ע אות ס"ת סק"א ובשו"ת דעת הזבח סי' כ"ח: ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהד"ק ח"ב סי' מ"ט בסירכא שבין אונא לאומא שראש אחד יצאה מתוך הקמט והסירכא אזלא ע"י מיעוך ולא בצבצה בפושרין וכתב ג"כ להכשיר דאין הקמט ריעותא כלל עיי"ש והיטב אשר דיבר בזה בשו"ת חיי אריה סי' נ"ד וז"ל ועוד נלענ"ד לומר טעם להקל בנ"ד עפ"מ שהסביר בס'