בית יחזקאל (מיכלסון) רנג

דמ"ב ע"א ד"ה דרוסת הנץ דטעמא דדרוסה אינו משום דסופו לינקב דא"כ בכלל נקובה היא ומהאי טעמא לא תני במתני' דמיא לדיותא ודמיא לבשרא וכו' עיי"ש וברש"י לעיל דף מ"ג ע"א ד"ה לא תיפוק וא"כ אין לומר דאז שחסרה מיירי בכל האופנים הנזכרים דהא טעמם משום דסופו לינקב והיינו ניקבה וכבר נכלל בכלל נקובה והבן ועיין בכי"פ סי' ל"ו סק"ח מה שהקשה דלשני על ריאה שחסרה שחסר סימפון שהי' נימוקה כ"כ עד שחסרה סימפון א' ועיי"ש מה שתירץ ועיין בשו"ת משיבת נפש סי' כ"ז שוב ראיתי כעין תירוצי בשו"ת בית שמואל אחרון חיו"ד סי' כ"ח ועיין בשו"ת שם ארי' סי' ג' שוב ראיתי בס' לב אריה בשמעתין בתוס' ד"ה אבל בזה: והנה לכאור' י"ל לפימש"כ התב"ש סי' ל"ה סק"ב דגם אם חסרה האומה טריפה כמו בחסרו אונות והנה בתוס' דף מ"ז ע"א כתבו דאומא אין שם אוני עליה אלא שם ריאה כדאמר רבא ה' אוני יש לה לריאה ואם איתא שבעה מיבעי לי' ולכך קראוה ראשונים אומא לפי שאינה בכלל אונות דשם ריאה עלי' שזה עיקר הריאה עיי"ש א"כ יש לפרש כוונה אחרת בדברי הרמב"ם בפ"ח מה' שחיטה ה"ז שכ' וכן אם חסר גוף הריאה וכו' ה"ז כמו שחסר מנין האונות וטריפה וכו' עיי"ש דאין כיונתו באם חסר מקצת מהריאה כגון שיש קמט ופגם כמו שמפרשים כוונת הרמב"ם ז"ל באם חסר מגוף הריאה מבחוץ, רק כוונת הרמב"ם הוא דאם חסר גוף הריאה היינו שאין האומה בריאה רק האונות לבד טריפה, כמו באם יש האומה ואין אונות כן באם יש האונות ואין האומה טריפה, וכל הפוסקים הי' להם הגירסא בהרמב"ם חסר מגוף הריאה כמו שהובא בטוש"ע סי' ל"ו לכך פירשו באופן אחר, אבל לפי הגרסא שיש לפנינו בהרמב"ם חסר גוף הריאה י"ל כוונתו שחסר האומה דהיא נקראת גוף הריאה כמש"כ בתוס' הנ"ל שוב ראיתי שכבר הלך בדרך זה בס' תפאשט, ובעת הי' לי משא ומתן של הלכה עם ידי"נ הגאבד"ק ברעזאן שליט"א הצעתי לפניו דברי אלה וכ' אלי בתשובתו כי כבר נאמרו דברים האלה בפי' דברי הרמב"ם ז"ל בס' תורת יקותיאל סי' ל"ו סק"ה ועיין בס' בית אפרים בקוה"ר לסי' ל"ו אות מ"ו שדחה פי' התורת יקותיאל מהא שכ' הרמב"ם בפ"י מה' שחיטה כשמנה ה"ע טריפות באות מ"ד וז"ל חסר מקצת הריאה משמע דבחסר מקצת מטריף הרמב"ם ועיין בספרו דעת תורה סי' ל"ו ס"ק מ"ה שמביאו בזה: ט) וכד הוינא טליא בימי בחרותי כתבתי בשיטת הרמב"ם ז"ל בחסרון מגוף דהריאה בהא דהקשה הבעל עיטור דא"כ למה קאמר רבא חמשה אוני אית לה לריאה חסיר וכו' טריפה הלא אף בחסיר מקצתה טריפה וכ"ש בחסיר אונא אחת עיי"ש ובב"י סי' ל"ו אכן יש לתרץ עפ"י מש"כ בתבואות שור סי' ל"ו סקמ"ו בשם הר"ן לחלק בין אומא לאונא דדוקא באומה טריפה בחסר במקצת וכ"כ הכנה"ג בהג"ה ב"י סי' ל"ו ס"ק ס"ח א"כ לא קשה כלל (ועתה נדפס ס' דעת תורה סי' ל"ו סקמ"ה וראיתי שהעתיק שם מס' דמשק"א פא"ט סי' י"ז שהביא דברי הר"ץ וז"ל נראה דדוקא באומות טריפה ככף כפופה אבל באונות דנים אותו חסר כיתרת בדרא דאונא דכשר וכן בא לידי כמה פעמים באומות ולא באונות וכ' הדמש"א ע"ז וז"ל וגם דברי הרמב"ם יש לפרש כך דחסרון כ"ש אינו אוסר אלא באומות ולא באונות וכו' עיי"ש) ולפי"ז מיושב גם הא דמקשים על הרמב"ם דלשני הגמ' הריאה שניקבה או שחסרה היינו בחסרון מבחוץ כנ"ל די"ל דסתם כוונת המשנה הריאה שניקבה או שחסרה מיירי אף באונות כמו הא דניקבה ועיין ברש"י חולין דף מ"ה ע"ב דלא מצינו אומא בגמרא וכו' הלכך ל"ש אונא ל"ש אומא עיי"ש: