בית יחזקאל (מיכלסון) רנא

סק"ת דהיינו באונא עליונה של ימין במקום חריץ נסתר ראייתו וכמש"כ הפרמ"ג שם דירצה דאלו במקום שאין דרכו להיות שם חריץ וקמט בלא"ה טריפה משום תר"ל וכו' עיי"ש: ד) וכן מש"כ דחסרון מבפנים אינו מצטרף לתרל"ר כמש"כ הש"ך סי' ל"ז סק"ה אמת שכבר העיר בזה ג"כ בלב"ש סי' ל"ה אות א' סקי"א ועיין מש"כ בסי' ל"ה סקצ"ב ובסי' ל"ו ס"ק קל"ט ליישב בזה, וכן בהגהות יד שאול סי' ל"ז מביא מהתב"ש סי' ל"ו ס"ק מ"ה שכ' להיפך ולכאור' התב"ש סותר א"ע אכן בס' מאירות עינים בכללי תרל"ר סק"ג מיישב דברי התב"ש בזה וגם מראה מקום למש"כ בי"ש סי' ל"ו בענין חסרון מבפנים בביאור הרמב"ם א"כ יש לדבר בזה בדברי הרח"כ לענין דקמט הוי כחסרון מבפנים וכי יש להחמיר בקמט ודו"ק עיי"ש: ה) אכן כבר עמד לתמוה על שיטת התב"ש בס' ראש אפרים סי' ל"ו ס"ק קכ"ו דלמה נטריף בסירכא על הקמט משום תרל"ר הא אין הריעותות מסוג אחד וכן ראיתי להגאון ר' שלמה קלוגר ז"ל בהגהותיו על הפרמ"ג יו"ד סי' ל"ז שחולק עליו ועל התב"ש ומתיר בהפ"מ דמהני מיעוך ויסוד התירו הוא ממ"נ דלדידן אין בחסרון טריפות כלל ורק דנחוש לשיטת הרמב"ם דאוסר קמט וחסרון כ"ש מבחוץ והרי לדידי חסרון טריפות מצד עצמו ולאו מטעם נקובה וסירכא הוא מטעם נקב וא"כ אין שני הריעותות מצטרפין להיות מורין על ענין אחד דאין בכה"ג משום תרליר עיי"ש והנה הראש אפרים שם העלה דגם התב"ש אינו מטריף אלא היכא דאינו ניכר אם הוא קמט בתולדה דאז יש על הקמט חשש נקב אבל בניכר שהיא קמט בתולדה וכמש"כ האחרונים בזה סימנים לידע אם הוא מתולדה אם אין בו כווצים וקמטים כלל והעור חלק וכמ"ש כה"ג ביו"ד סי' מ"ד ס"ה אז כשר וגם בסירכא דבוקה שלא כסדרן אף שאזלא ע"י מיעוך גם בקמט בתולדה אין להקל עיי"ש וכן ראיתי בלבושי שרד סי' ל"ה ס"ק י"א י"ב דהאריך להוכיח דלהרמב"ם אין בחסרון טריפות משום נקיבה רק טריפות בפ"ע ואין להצטרף קמט לתרל"ר מצד ממ"נ כמש"כ הראש אפרים והגאון מהרש"ק ז"ל ואח"כ כ' דאפי' אם יהי' ספק בדעת הרמב"ם בזה הוי ספק תרל"ר דכשר בהפ"מ וכ"כ בלב"ש בסי' ל"ו סקנ"ז ובסי' ל"ו סק"ס וכ' שם ג"כ דדוקא קמט ע"י חולי מצטרף לתרל"ר משא"כ בקמט בחולדה יש להכשיר בהמ"ר שלא להצטרף ועיי"ש בסי' ל"ו ס"ק קמ"א שכ' ג"כ לחלק דדוקא קמט ע"י חולי מצטרף לריעותוח אבל מה שניכר לבקיאים שהוא מתולדה ואינו רק חסרון מבחוץ ל"ה ריעותא להצטרף לתרל"ר, אולם לענין ריעותא גדולה כגון סירכא שלכס"ד נראה מדברי הלב"ש עצמו בסי' ל"ט ס"ק קע"א דל"מ מיעיך ומישמוש דלא גרע קמט מטינרי והוי עכ"פ ריעותא כל דהוא לענין זה דכל סירכא שאין אנו מתירין דק במיעוך מעכב הקמט מלהתיר במיעוך עכ"ל: ו) איברא די"ל דאין זה חשיב כטריפות משני סוגים אף בקמט מתולדה דהא דכ' התב"ש סי' ל"ו סקנ"ת דלטעם הרשב"א דטריפות אטום משים שהבהמה רוחפת על הלב וכשיש בה אטום מזיק ללב וא"כ אינו מצטרף לתרל"ר כיון דלא שייכים להדדי זה דוקא התם שב' הלקותות מורות קילקולים באברים שונים אטום בלב והריעותא השניה בריאה, אבל ריעותא דנקב על חסרון אי נימא דטריפה ומורה על קילקול אף על חסר לשיטת הרמב"ם והריעותא השניה באותו מקום באבר מורה על קלקול דנקב אין סברא כ"כ להכשיר כיון שעכ"פ יוכלו להצטרף השני קילקולים וכן מצאתי אח"כ סברא זאת בשו"ת חיי אריה סי' נ"ד שוב ראיתי בשו"ת שבס' ראש אפרים שם סי' ח' שהעתיק דברי