בית יחזקאל (מיכלסון) רמח
Bait Yehezkel Michelson 248 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text
Open in the reader →כמותו וכו' דלמה כ' זאת רש"י ז"ל הלא זה מפורש בגמ' דרק ביתרת אמרינן דלית הילכתא כרבא, אבל להנ"ל ניחא דרש"י ז"ל מתרץ הלשון דלית הילכתא כוותיה דרבא ביתרת דקשה לכאו' הא הלכתא כוותי' ביתרת דביני וביני ומגבה ולכן כתב רש"י דבתסור וחליף הלכה כמותו, וא"כ נכלל בזה הא דביני ביני ומגבה כנ"ל, ושוב ביתרת לית הילכתא כרבא כלל ודו"ק: יא) דף מ"ז ע"ב ריאה שנשפכה כקיתון כשרה יש להסתפק אי הכוונה דרק הבשר שבפנים נשפך כקיתון אבל העורות קיימים או כיון דבעינן דוקא שינקבו ב' העורות וזה בלא זה כשר א"כ אפילו נימוח ג"כ עור התחתון כיון דעליון לא ניקב כשר והנה לשון רש"י ז"ל בשר הריאה נימוח בתוך קרומים שלה ונשפך מראשה לסופה ומסופה לראשה בתוך הקרומים וכו' משמע בהדיא דהקרומים לא נימוחו רק הבשר בלבד, ונראה לי טעמו לפי מה שכתב הרא"ש ז"ל לעיל גבי ושט דאמרינן ניקב זה בלא זה כשר דדוקא ניקב אבל כולו לקוי כגון שניהם אדומים או שניהם לבנים טריפה, ולפי זה יש להבין למה בריאה דאיגלדא כאהינא סומקא כשרה והרי העליון כולו נגלד ואין התחתון מתקיים בלי השני כלל כמו בושט ועיין מה שתירץ בטו"ז יו"ד סי' ל"ג סק"ט ובסי' ל"ו סק"ב, וראיתי בס' חידושי מהרא"ל בסי' ל"ו סק"ב שתי' בסברא ישרה דדוקא בריאה שהקרום התחתון חזק יותר מן העליון, ותדע לך שהרי בניקב העליון זולת התחתון אין כאן מחלוקת ולד"ה כשרה כמו שמבואר בש"ס פשיטא אי ניקב עילאה ולא אינקב תתאה תתאה מגין כדרבה וכו' ובעילאה אי מגין או לא פליגי ואיכא מ"ד דעילאה אינו מגין הרי שתחתון יותר חזק מן העליון ולכן יש בו כח להגין על חבירו משא"כ שהעורות שוים ודי לו להציל א"ע אבל אינו מגין על חבירו ולכן כ' הרא"ש דלא דמי לנקב ולפי"ז נראה דבריאה אם ניטל התחתון כולו שהיא טריפה לסברת הרא"ש וכן יש לדקדק לשון המחבר בש"ט סי' ל"ו שכתב אפילו נגלד הקרום העליון כולו ולא כתב סתמא אפי' ניטל אחד מהקרומים, משמע דדוקא בניטל העליון שתחתון חזק ומגין משא"כ בניטל התחתון לפי שהמחבר ז"ל לעיל בסי' ל"ג נמשך אחר הרא"ש להטריף בחילוף עור אחד של ושט עיי"ש ולפי"ז כאן שנימוח בשר הריאה וגם העור התחתון כולו לקוי ונימוח טרפה דשוב הוי דין ריאה כמו בושט וכעין זאת ראיתי בס' תפא"י שכתב כן עפ"י סברתו לחלק בין ריאה דאיגלדא להא דושט דדוקא בושט דהעורות עומדין בפני עצמן שפיר לא יתקיים אחד בלי חבירו, אבל עור הריאה התחתון מדובק לבשר הריאה ויש לו חיזוק בבשר לכך אפילו נגלד העליון כולו כשרה ולפי"ז כאן שנימוח בשר הריאה ונשפכה כקיתון ואין כאן חיזוק בבשר כלל שוב הוי דין ריאה כמו ושט דאם התחתון כולו לקוי ונימוח טריפה, עיי"ש דבריו כי נעמו, אמנם הרמב"ם ז"ל כתב ריאה שנשפכה כקיתון וקרום העליון שלה קיים שלם בלא נקב וכו', משמע דאפילו קרום התחתון ג"כ נימוך כל שהעליון קיים כשר וכן משמע ברש"י סוכה דף ל"ו ע"א עיי"ש והנה בס' תפא"י שם כ' דהרמב"ם ז"ל לאו להקל בא ולהורות דאפילו נימוח הקרום התחתון לא איכפת לן, רק בא להחמיר ולחדש לנו דוקא דקרום העליון שלם בלא נקב אבל אי נקב קרום העליון אף דבעלמא ניקב זה בלא זה כשר היינו דוקא כשבשר הריאה קיים והתחתון מתחזק ומתקיים ע"י הבשר הדבוק בו אבל כשבשר הריאה נימוח אין התחתון מתקיים בלי העליון וכל שהעליון בלבד ניקב טריפה שהחתתון לא יתקיים בעצמו בלי הבשר שתחתיו וסופו לינקב ג"כ, ואף דבושט ניקב עור העליון כשר אף שהתתתון אינו דבק בבשר מ"מ התם דרכו כך, אבל כאן שלעולם הוא דבוק וכאן הבשר נשפך כקיתון סופו