בית יחזקאל (מיכלסון) רמז

הרי הלכה כוותיה רק בדרא דאוני לא, ולא שייך לומר בכה"ג מעיקרא ולית הלכתא כרבא ביחרת ולומר אח"כ וה"מ אדרבה הו"ל לומר והילכתא כוותיה דרבא וה"מ ביני ביני אבל בדרא דאוני כשר, ולענ"ד לומר דהנה רש"י בד"ה יתיר כ' יתיר ס"ל לרבא דכנטול דמי ולית הלכתא כוותיה כדאמרינן בסמוך וראיתי שהכשירה מורי רבי' יעקב אבל בחסיר וחליף הלכה כמותו דליכא מאן דפליג עכ"ל, אכן מה דאנן לא קיי"ל כרבא ביתרת בדרא דאוני אף דלכאו' יתר כנטול דמי כבר כ' רש"י ז"ל בחולין דנ"ח ע"ב בד"ה והיכא דטעמא דלית הילכתא כוותיה דרבא ביתרת משום דקים להו לרבנן דאורחיה בהכי עיי"ש ומשמע לפי"ז דרבא סובר דלאו אורתיה בהכי וממילא הוי יתר כנטול, ולית הילכתא כוותיה משום דלא שייך לומר יתר כנטול כיון דאורחיה בהכי, אבל באם היתרת הוא שלא בדרא דאוני לאו אורחיה בהכי ושוב יתר כנטול דמי, או דיש לומר כמש"כ המפורשים דיש עוד טעם אחר להטריף דנהי דלאו כנטול דמי מ"מ מצד עצמו לקותא היא כמו שינוי מראה בריאה במראות הפוסלות ובהא מהני מה דקים לן דאורחיה להיות בלי לקותא וחולי, והשתא הא דס"ל לרבא דיתרת אוני הוי כנטול לית הילכתא כוותיה דיתרת אוני לאו כיתר אבר הוא כיון דאין כאן יחרת ריאה רק חלק מחלקי הריאה, רק ביני וביני מטריפין לאו מכח יחרת רק דהוי לקותא דלאו אורחיה לבוא רק ע"י חולי, והיינו דלית הילכתא כרבא ביתרת דלא אמרינן בזה יתר כנטול שאין זה יתרת אבר וה"מ בדרא דאורחיה לבוא שלא ע"י חולי ולקותא אבל ביני וביני טריפה דלקותא היא: ועוד יש לפרש ע"ד הנ"ל דבדרא דאוני דאורחיה דהכי לא הוי יתר כנטול משום דלאו יתרת היא, או משום דיתרת אוני לאו כיתר אבר הוא כיון דאין כאן יתרת ריאה, רק חלק מחלקי הריאה, רק ביני וביני דמטריפין וכן מגבה דמטריפין אליבא דכ"ע הוא משום דהוי חליף ממקום שראוי להיות, דהא אולי הי' היתרת שעומד עתה ביני ביני או מגבה עומד בדרא דאוני הי' כשר מטעם דאורחיה בהכי, ועתה נתחלף ועומד במקום אחר והוא כעין סברת הס' חוסן ישועות שכ' בהא דמבואר בהג"ה בש"ע יו"ד סי' ל"ה סעי' ה' דהא דמכשירין יחרת בדרא דאוני מ"מ בעינן שלא יהא יותר אונות בשמאל והפ"ת חולק וכתב כיון דאיכא תלתא בימין מאי נפ"מ אם בשמאל יותר והרב בעל כ"פ עשה חיזוק לדבריו מטעם דע"כ דרבא לא מיירי בחליף זה דלדידיה זה בלא"ה טריפה משום יתיר וכיון שכן אין לנו להוסיף בטריפות וכ' החו"י הנ"ל דאין זה כדאי להכשיר דיש לחוש לפי' התו"ח דחליף היא טריפות מצד עצמו ולאו משום חסר ויתיר ונהי דאין לסמוך על פירושו להקל וכו' מ"מ להחמיר שומעין לו ולפי פירושו יש להטריף בכל ענין שיש בשמאל יותר מבימין עכ"ל הרי דלפי' התורת חיים באם יש יותר בשמאל מבימין נקרא חליף, והוי טריפות מצ"ע, אף בלא חסר כלל בימין, ואף דהיתיר שבצד שמאל עומד בדרא דאוני, כן באם יש יתרת ביני וביני ומגבה, אף דלא חסר בימין מ"מ נקרא חליף, וכעין שכ' רש"י בד"ה אפי' כטרפה דאסא לענין ורדא דאין משלמת לחסור בימין אף דגם הורדא בצד ימין נקרא חליף עיי"ש מכש"כ באם היתרת ביני וביני או מגבה הוי כחליף כעין דברי החוסן ישועות הנ"ל והבן ולפי"ז שפיר ניחא לשון הגמ' דלית הילכתא כוותי' דרבא ביתרת, דאי משום הא דהילכתא כרבא ביתרת ביני וביני ומגבה זאת נכלל בטריפות דחליף או בטריפות דיתר כנטול והוי כחסור ונכלל בטריפות דחסר בין כה וכה עכ"פ בטריפות דיתר לית הילכתא כרבא כלל, דהא רק בתסור וחליף אנן סוברים כרבא ובזה נכלל גם יתרת דביני ומגבה כנ"ל, ובזה מדיוק דברי רש"י בד"ה יתיר שכ' בסוף אבל בתסור וחליף הלכה