בית יחזקאל (מיכלסון) רמג

ל"ל חליף ומתרצים וכו' ויש מתרצים וכו' ומה צריכים לתי' זה אלא ודאי משום דלא ניחא ליה בתירוץ הראשון דא"כ ל"ל לרבא לומר ג' מימינא וכו' דאין לומר דאתי לאשמעינן דדוקא בדרי דאונא מיקרי יתרח כמ"ש משום דס"ל להיש מתרצין דכל יתר כנקב דמי והוי יתרת שלא בדרא דאוני כלומר דמיקרי יתרת אפי' שלא בדרא דאונא ופוסל כיון דטעמא משום ניקב הוא וא"כ אכתי ל"ל לרבא לומר תלתא מימינא וכו' אם לא להורות דחליף טרפה ול"ל לומר עוד חליף לכך הוכיחו לתרץ דחליף היינו שנתחלפו האונות וא"ש כנלענ"ד בביאור דברי הש"ד ומתוך דברי הש"ד אני תמה מאוד על הפלתי סי' ל"ה סק"א שהחליט לדבר הנמנע לומר שהאוסרין בחליף צורת האונות יחשבו שיהא לזה שורש בגמ' אלא שחכמי אשכנז בקעה מצאו וגדרו בה גדר לסייג לחומרא בעלמא ופליאה בעיני וכו' דהיש מתרצים שהי' קודמים הרבה לחכמי אשכנז חשבו שכל דברי רבא ינועו רק על חילוף צורת האונות, דחילוף ממש מימין לשמאל הוי בכלל חסר ויתיר כנ"ל עכ"ל הטהור, אכן אני תמה מאוד דהכי בשביל שיש עוד תירץ על הקושי' הנ"ל דלמה חשיב רבא חליף, א"כ נוכיח מזה דתירץ הראשון ליתא, והלא יש לומר דשני התירוצים אמת, ושערי התירוצים בכל דבר לא ננעלו, ובפרט דשני התירוצים לא מאחד נאמרו א"כ יש לנו לומר דיש שתירצו כן, והיש מתרצים לא ידעו מתירץ הראשון ולכן תירצו באופן הישר בעיניהם דהיינו דפי' חליף היינו שנתחלפו צורות האונות, וא"כ אכתי מנא לן דיתר כנקוב, ולסתור עי"ז התירוץ הראשון, דילמא באמת יתר כנטול הוא וחבירו עמו, וא"כ גם התירוץ הראשון שריר וקיים. דרבא בא להשמיעני חליף אף דלא חסר ממנין הכולל, ואי משום דכבר אמר תלתא מימינא וכו' בזה בא להורות לנו דיתרת דהוא מטריף הוא דוקא באם היתרת בדרא דאוני כנ"ל, וא"כ ניתא הא דכ' הכו"פ בדין דחליף צורות האונות אין לזה שורש בגמ', דאי משום תירץ היש מתרצים דחליף דרבא מיירי בנתחלפו צורות האונות, הא אכתי יש לומר כתירוץ הראשון דחליף דרבא בא להשמיעני אף דלא חסר ממנין הכולל כנ"ל, ובאמת בתורת חיים בשמעתין פי' הא דחליף כתי' הראשון דחסר היינו אם חסר ממספר הכולל עיי"ש, והיוצא לנו מזה דרבא סובר דיתרת טרפה היינו דוקא בדרא דאוני, ולדידן ההלכתא להיפך דבדרא דאוני כשרה ורק ביני וביני טריפה, וא"כ מיושב לשון הגמרא דלית הילכתא כוותיה דרבא ביתרח וה"מ דקיימי בדרא דאוני, דהא אין לומר בהילכתא כוותיה דרבא ביתרת בביני וביני דהא רבא לית לי' ככל דין יתרת בביני ביני רק בקיימי בדרא דאוני כנ"ל והבן: ז) כתב בשמלה חדשה סי' ל"ה סעיף יוד נ"ל פשוט דאי אירע דנבדק אונא א' ולא מצאו לה סמפון כשרה דלא קפדינן כ"א אאונא אבל ריאה שחסרה והוכשרה ע"י היכר סדק או שאר היכרים כדלעיל סעיף ג' ואירע דבדקוה ולא מצאו ב' סמפונות שתחלק לב' אונות נ"ל דאין להקל כ"א בהפסד גדול ושעה"ד עכ"ל ובתבואות שור שם סקי"ג כ' על דין דנבדוק אונא א' ולא מצאו לה סמפון דזה פשוט דהא לא. אדכר סימפון כלל בגמ' אבל ריאה דאית בה ריעותא ואנן בעינין לאכשורי ע"י סימנים שנרא' כב' אע"ג דא"צ לבדוק אחר הסמפון מ"מ אי אתרמי ולא מצאו סמפון הוא מסתבר דההיכר אוני עולה כהוגן וכ"פ היש"ש פא"ט סי' ל"ה ומ"מ ילצורך גדול והפ"מ וכו' עיי"ש אכן בלבושי שרד שם ס"ק ט"ז מביא משו"ח גבעת שאול סי' ע"ה שחולק על התב"ש ומקיל אף בלא הפסד מרובה אף בריאה שהוכשרה ע"י היכר סדק ולא מצאו ב' סמפונות עיי"ש וכן דעת שו"ת זכרון צבי מנחם סי' מ"ו להקל אכן ראיתי להגאון רא"ז מרגליות בס' פרי תבואה סי' ל"ה סעי' יוד ובראש אפרים שם סקט"ו שהסכים