בית יחזקאל (מיכלסון) רמב

שיהי' נקוב דהא זאת הקרום הקרוב יותר להריאה ושייך לקרותו הריאה שניקבה, מלבר זה בעינן שיהי' נקוב גם העילאה והבן (עיין בס' המאסף שנה ב' סי' רי"ב): ה) דמ"ו ע"ב בתוס' ד"ה אינקיב וכו' לעיל גבי קרום של מוח לא בעי הכי דפשיטא דעילאה מגין שהוא עב וחזק עכ"ל וראיתי במפורשים שהקשו דאכתי למה לא קאמר לעיל בהיפך עילאה בלא תתאה אי תתאה מגין דבהא לא שייך לומר דפשיטא לי' דמגין דהא תתאה רך מאוד כמו שפירש"י ז"ל לעיל ולענ"ד פשוט דלא קשה כלל דכיון דתוס' כבר חידשו לנו דזאת פשיטא דעילאה מגין שהוא עב וחזק, א"כ שוב ידוע לנו בבירור דעילאה לבד אינו טריפה והתתאה מגין, דהא האמרי לה התאה ע"כ כונתם דבעינן שיהי' ניקב גם התתאה, והעילאה לבד אינו טריפה ודלא כהאומרים עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה, האמרי לה באים לפלוג ולומר דעילאה לבד אינו טריפה רק אי אינקיב גם תתאה, דהא אין לפרש כונתם דלחדש באו דבתתאה לבד טריפה, דהא העילאה שהוא עב וחזק זאת בודאי מגין, א"ו דעתם דבעילאה לבד אינו טריפה רק אם ניקב גם התתאה והבן שוב ראיתי בזה בתפא"י: ו) שם דמ"ז ע"א ואמר רבא ה' אוני אית לה לריאה וכו' חסיר או יתיר או חליף טרפה וכו' לית הילכתא כוותיה דרבא ביתרת וה"מ דקיימי בדרא דאוני אבל ביני ביני טרפה וכו' ומקשים המפורשים במה דאמרו ז"ל בפשיטות ולית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת כיון דרק בדרא דאוני פליגי עליה ורבא בוודאי נתכוין לכל יתיר בין בדרא בין שלא בדרא דמהאי טעמא נקט כללא קמא ה' אוני אית לה לריאה להורות. דכל יתר מה' אוני בריאה הוי יתרת א"כ הרי הלכה כוותיה, רק בדרא דאוני לא, ולא שייך לומר בכה"ג מעיקרא ולית הלכתא כרבא ביתרת ולומר אח"כ והני מילי וכו', ואדרבא הו"ל לגמרא לומר והלכתא כוותיה דרבא וה"מ ביתרת דביני ביני אבל בדרא דאוני כשרה ועיין בס' תפא"י ד"ה ולית הלכתא בזה, ולענ"ד לתרץ בהקדם דברי הלב אריה בד"ה בגמ' אמר רבא ה' אוני אית לה לריאה וכו' מש"כ בפירוש דברי הש"ד בסי' פ"ט סי' ל"ה שכ' פעם א' אירע מעשה שנמצא כמו יד על הטחול והטריף מורי הר' אליעזר ואמר כל יתיר כנטול פירוש כניקב והוכיח זה מדאמר רבא ה' אוני חסר יתיר חליף ומקשים ל"ל חליף דהוי חסר ומתרצים דה"א כיון שהמנין ה' אוני שלם כשר ויש מתרצים דחליף שנתחלפו האונות גדולה במקום קטנה ועתה מה צריכים לזה התי' וכי אין מתורץ בתירוץ הראשון אלא ש"מ כל יתר כנקוב דמי והוי יתרת שלא בדרי דאונא ע"כ ודברים אלו תמוהים לכאור' ופירוש אין להם וכו' והנלענ"ד לפרש דהנה על התירוץ הראשון קשה דאיך נוכל לומר דה"א כיון שהמנין ה' אוני שלם כשר דא"כ למאי קאמר רבא תלתא מימינא ותרי משמאלא כיון דאפילו אם חילוף הדברים כשר ואין הקפידא רק על מנין חמשה ולא הו"ל למימר רק ה' אוני אית לה לריאה חסר או יתיר כשר אלא שי"ל דס"ל לרבא דדווקא יתרת בדרא דאוני טרפה דהוי כניטל הוא וחבירו עמו אבל שלא בדרא לא מיקרי יתרת כלל כיון שאינו עומד אצל חבירו, ולהכי הוא דקאמר רבא תלתא מימינא ותרי משמאלא בכדי לומר ע"ז חסר או יתיר להורות דדוקא אם היתרת הוא ג"כ בסדר הזה מימינא או משמאלא מיקרי יתרת אבל אם עומדות שלא בדרא דאוני לא מיקרי יתרת וכ"כ התב"ש והפ"מ עיי"ש ולעולם דחליף כשר כיון דבחשבון הכולל אינו לא חסר ולא יתיר, ואולם אם נאמר דיתר הוי כניקב תו אין לחלק ודאי בין בדרא דאונא או שלא בדרא כיון דהמקום ההוא נעשה כניטל ונשאר נקוב וא"כ אכתי תקשה ל"ל לומר תלתא מימינא וב' משמאלא אם לא להורות דחליף טרפה, והן הם דברי הש"ד דהוכיח הר' אליעזר דכל יתר הוי כנקב ולכך אפי' בטחול טרפה ודייק מדאמר רבא וכו' ומקשים