בית יחזקאל (מיכלסון) רמ

ואשר משום תי' זה לא העמיד הרשב"א ז"ל קושיותו כלל על משנתינו כנ"ל: ג) שם דף מ"ג ע"א בגמרא אמר מר בריה דרבינא ומותיבנא תיובתא כלפי סנאיה דרבא ופי' רש"י לישנא מעליא וכוונתו כלפי רבא ובאמת שאינו מובן לפי"ז דא"כ מה חידש מר בריה דרבינא בזה דקאמר ומותיבנא תיובתא כאלו הוא חידש הדבר הזה בעצמו הלא זה הוא דברי ר' אבא בראשונה דחייב את רבא לשלם משום דטעה בזה דעשה כתרי חומרי דסתרי אהדדי, וגם כבר הקשו התוס' דאמאי חייב את רבא לשלם הא טועה בדבר משנה פטור לשלם ודחקו לומר דרבא בידים האכילו לכלבים וגם ע"ז הקשו הראשונים לשיטת הרי"ף דס"ל דבטעה בדבר משנה אפי' נשא ונתן ביד פטור עיי"ש ובלב אריה ונלענ"ד עפ"י מה שכ' בהרשב"א בשמעתין וז"ל זילו אמרו לי' לבריה דר' יוסף בר חמא דלישלם דמי תורא למריה, לפי מה שכ' רבי' אלפסי ז"ל וכו' בענין טועה בדבר משנה וכו' צריכין אנו לפרש דרבא טועה בשקול הדעת הי' שהי' סבור דלא סתרין אהדדי כדמסקי' כולה כרב עבדה אלא שהי' אומר לפי דברי מי שאמר דסתרן אהדדי רמינא עליה חומריה דרב וחומריה דשמואל אבל לדידיה לא סתרן אהדדי ס"ל ומש"ה הוה חשיב לי' רבי אבא טועה בשקול הדעת דסתרן אהדדי דכללי דרב יהודה הוה ס"ל ולפיכך מחייבו לשלם אבל אם הי' טועה בדבר משנה אפי' נשא ונתן ביד לא הי' משלם וכו' עיי"ש וא"כ יש לפרש דמר בריה דרבינא אמר מותיבנא תיובתא כלפי סנאיה דרבא היינו כלפי רבי אבא וקרי ליה סנאיה דרבא על שחייב את רבא לשלם (או שהוא ע"ד כי ידברו את אויבים בשער כמש"כ בלב אריה) ומר בריה דרבינא חידש דרבא אינו חייב לשלם משום דאינו טעה בשקול בדעת רק טעה בדבר משנה ולשיטת הרי"ף אף בנשא ונתן ביד פטור מלשלם, כי מר ברי' דרבינא סבר דהא דאמר רבא רמינא עליה חומרי דרב וחומרי דשמואל וטריפנא ליה הוא דוקא, היינו דכל יסוד פסקו של רבא להטריף הי' משום דצירוף שני חומרות מרב ושמואל ולא כמו שסבר רבי אבא בכונתו של רבא דעבד כולה כרב ומשום כללי דרב יהודה חשבו לטועה בשקול הדעת וחייבו לשלם, רק אדרבה מר בריה דרבינא חושבו כטעה בדבר משנה משום דעשה כחומרי דרב וכחומרי דשמואל וא"כ פטור מלשלם, ואח"כ מסיק הגמ' מ"מ קשיא וכפירש"י דכתרי חומרי לא עבדינן, הכוונה אף דבאמת פטור מלשלם, אבל גוף הפסק של רבא שהטריף איך עבד כתרי חומרי ותי' הגמ' כולה כרב עבדה דכי אתי רמי בר יחזקאל אמר לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דרב וכו' וא"כ לא משום חרי חומרי דסתרי אהדדי הטריף רבא רק דרב בעצמו סובר במשהו אף דלאו מקום שחיטה הוא, ובאמת מדוקדק לפי"ז הא דקאמר הגמ' איתמר תורבץ הוושט רב אמר במשהו ושמואל אמר ברובו רב אמר במשהו מקום שחיטה הוא דלכאו' הול"ל איתמר חורבן הוושט רב אמר במשהו מקום שחיטה הוא ולמה חלק הגמ' דברי רב וטעמו לשנים ולא קאמר מיד כל דברי רב, משמע לפי"ז דבאמת רב לא סיים הדברים מקום שחיטה הוא, רק אמר סתם במשהו ובאמת י"ל דסובר במשהו אף דלאו מקום שחיטה הוא, רק זאת הוא מכללי דרב יהודה וכפירש"י לקמן בד"ה סתם שמעתתיה דרב בדרי בתראי רב יהודה הוה אמר להו בבי מדרשא עכ"ל והיינו דזאת הוא מדברי רב יהודה ולפי"ז מיושב מה דלכאור' יש לדקדק על הגמ' דקאמר לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דרב דלכאור' איה מצינו דברי רב יהודה משמי' דרב בזה ומצאתי שעמד בזה בחוסן ישועות שם ולדברינו מדוקדק ומיושב כל הקושיות שהזכרתי דמר בריה דרבינא חידש באמת נגד דברי רבי