בית יחזקאל (מיכלסון) רלט

דהוא לא אסרה הוא לא שרי כנ"ל והבן שוב ראיתי בס' חוסן ישועות שם: ידידו סימן לו ב"ה ד' שלח תרס"ג פלונסק. לכ' תלמידי החו"ב מ' אברהם: דוב כהן בק' סוכטשוב. א) קבלתי מכתבך וח"ת בה' טריפות, והנני לרשום לך איזה חי' בענינים אלה, ותמצא פשר להערותיך, בחולין דף מ"ג. ברש"י שמונה נקובת הושט וכו' לכאור' י"ל דנקובת הושט נבילה והמסם ובה"כ תרתי גם בגמ' אם נאמר ט' נימא נקובת הושט לא תשיב ומרה חשיב נמי עכ"ל פני אריה להגה"ק מהר"ל מפלאצק ז"ל, ולענ"ד עפ"י שיטת הש"ך יו"ד סי' ל"ג דנקובת התורבץ לא הוי רק טריפה, ועיין בלב אריה חולין דמ"ג ע"ב ד"ה אתמר תורבץ הוכיח כשיטת הש"ך מהא דע"כ צ"ל דמה דלא חשיב תורבץ הושט במשנתינו משום דמאי דלא תני אתי' בזה הכלל, והנה כבר הוכיחו התוס' לעיל דף ל"ב דמה דהוי נבילה לא אתי בזה הכלל עיי"ש א"כ ע"כ דתורבץ הושט הוי טריפה ודחה שם מש"כ הכו"פ שם להוכיח להיפך דנקובת התורבץ הוי נבילה עיי"ש והנה הרשב"א שם כ' הא דלא חשב התדר"י טריפות דתורבץ הושט היינו משום דהוא בכלל וושט וחשיב כאבר אחד עיי"ש א"כ שפיר כ' רש"י דנקיבת הושט הוי במנינא והמסם וביה"כ חשבינהו בחדא, דאי משום דנקובת הושט נבילה אכתי נקובת התורבץ טריפה והוא במנינא דוושט וניחא גם הגמרא דמרה והבן: ב) דף מ"ג ע"א אתמר תורבץ הוושט וכו' ראיתי בס' חי' הרי"ם שם שכ' לכאור' קשה למה לא תני במתני' נקובת תורבץ הושט גבי טריפות דבשלמא לרב דאמר במשהו ומקום שחיטה הוא א"ש דבכלל ושט הוא דאין חילוק כלל ונקרא ושט אבל לשמואל דאמר ברובו ואינו בכלל ושט למה לא תני הטריפות בפ"ע, גם קשה לשמואל דאינו בכלל ושט מנ"ל דמיטרף כלל אף ברובו דילמא גם ברובו כשר וכו' אמנם למסקנא דאף דלאו מקום שחיטה סבר רב במשהו א"כ קשה כנ"ל דהא אינו נכלל בכלל ושט כיון שאינו מקום שחיטה וכו' או י"ל דהא דלא חשיב במתניתין דמרבי בזה הכלל כמו שאר טריפות, ועל תנא דבי ר"י לא קשה דהא כל הנקובים חשבינהו בחד עכתד"ק והנה באמת כבר הקשה כן הרשב"א ז"ל בחי' שם וז"ל הא דלא מני תנא דבר"י טרפות זה היינו דלא מיבעיא לרב דאמר במשהו א"כ כיון דאבר אחד הוא ושיעור א' הוא עם הושט הוי בכלל נקובת הושט אלא אפי' לשמואל דאמר ברובו מ"מ כיון דאבר אחד הוא אע"ג דלא שוים בשיעורייהו אפ"ה כחדא חשיב להו עכ"ל וראיתי בלב אריה שם שהביא דברי הרשב"א ז"ל וכ' לכאור' קשה למה הוצרך לומר אליבא דרב כיון דאבר אחד הוא הא בלא"ה אמרינן דתדר"י כל נקובי כחדא חשיב להו א"כ אפילו אי לא הוי אבר אחד ולא הוי בכלל וושט אפ"ה כיון דנקובתו במשהו הוי בכלל נקובים, וצ"ל משום דאכתי לא אתי שפיר מעיקרא דלא פריך כלל מתורבץ הוושט וגם אח"כ קאמר רק נקובי תמניא הוי ולא חשיב כלל לנקובת תורבץ הוושט לזה הוצרך לומר דכיון דאבר א' הוא הוי בכלל וושט עוד יש לדקדק על הרשב"א אמאי לא מקשה כן אמתני' דאלו טרפות דלא חשיב נקובת תורבץ הושט וצ"ל דאמתני' לק"מ משום דאתי' בזה הכלל עכ"ל הרי דבאמת הרשב"א ז"ל לא תי' משום דהוי בכלל נקובים רק משים דהוי באבר אחד, אכן תי' החידושי הרי"ם על משנתינו הוא ברור,