בית יחזקאל (מיכלסון) רלג

הוא דא"כ ליתסר נמי בהנאה וא"כ ממילא הוה שמעינן דשחיטת סתם עכו"ם נמי נבלה מהנך קראי עכ"ל אכן ראיתי בס' ראש יוסף בשמעתין דהקשה קושיא זאת דמהיכן דייק לה ר"א דמין לע"ז דאי דלא תני במתני' שחיטת מין ה"א דנכרי מותר וכתב דבשלמא לפי' ר"י ורא"ש דוזבחת מי שאינו מאמין או עכ"פ מי שאינו מחויב וכו' א"ש דליתני רבותא טפי דאפילו מין האדוק בע"ז לא הוה אלא נבילה ולא איסור הנאה וע"כ מקרא דוזבחת נפקא וה"ה נכרי אבל להרמב"ם ז"ל דמפיק ליה מפן תכרות וקרא לך ואכלת מזבחו אתה למד וכו' לא מיבעיא למאן דמפרש דבריו דאף גוי שאין עע"ז שחיטתו אסור מה"ח א"כ לא הוי מצי למיתני שחיטת מין דה"א דוקא עע"ז דקרא וזבחו לאלהיהם כתיב וה"ה נכרי דלא מין עע"ז שחיטתו אסורה ומין רבותא דאפ"ה אין איסור הנאה אבל שאין עע"ז לא לכך נקיט נכרי וסתמא אף שאין עע"ז אסור מה"ת אלא אף למאן דמפרש דבריו דמדרבנן אסור מ"מ היא גופא אשמעינן דשחיטת נכרי ואף שאין עע"ז מדרבנן מיהא שחיטתו אסורה, וראיתי לתורת חיים שכ' דא"נ הוי נקיט מין ע"כ מוזבחת או מקרא לך ואכלת וה"ה נכרי יע"ש ואינו יודע דלרמב"ם אפשר לטעות דדוקא בעובד ע"ז דומיא דמין דקרא בזבחו לאלהיהן כתיב וכדכתיבנא ואפשר מדלא תנן שחיטת נכרי ודמין נבילה דייק ליה דמין לע"ז עכ"ל: ב) וראיתי דבר מושכל לתרץ קושיות התורת חיים בס' שער יהודה בחידושים לחולין די"ג וז"ל דהנה הרא"ה מקשה אהא דאמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן דנימא סמוך מיעוטא דאינם מומחין לחזקת איסור שא"ז והוי מיעוט וחזקה ואסור ומתרץ הרשב"א במשמרת הבית דף ד' ע"ב דכיון דיוכל להיות דהמיעוט שאינן מומחים שוחטין ג"כ יפה ולא קלקלו א"כ הוי המקלקלין מיעוטי דמעוטא ולפי הנ"נ לכאור' יש להקשות אהא דאמרינן כאן בגמ' אמר מר שחיטת עכו"ם נבילה וניחש שמא מין הוא אמר ר"נ וכו' אין רוב האומות מינין נימא סמוך מיעוטא דמינין לחזקת איסור שא"ז אך ז"א קושי' כלל דכאן מקשה דניחש שמא מין הוא אדוק בע"ז ויאסור בהנאה כדין תע"ז וע"ז מתרץ שפיר דלא חיישינן למעוטא דכאן ל"ש לומר סמוך מיעוטא לחזקה דחזקת שא"ז אין איסור הנאה רק איסור אכילה א"כ ל"ק קושי' התורת חיים הנ"ל דגם אי הוי נאמר במתני' שחיטת מין נבילה שפיר הוי ידעינן דשחיטת נכרי ג"כ נבילה דיקשה קושית הגמ' דניחש שמא מין הוא ולא נוכל לתרץ דלמעוטא לא חיישינן דיקשה קושי' הנ"ל דנימא סמוך מיעוטא דמינין לחזקת איסור שא"ז ואסורה באכילה עכ"פ א"כ אפי' הוי תני במתניתין שחיטת מין ג"כ הוי ידעינן דשחיטת עכו"ם נבילה ואסירה באכילה מטעם סמוך מיעוטא לחזקת איסור כנ"ל עכ"ל: ג) אכן דבריו דחוים ממה שכ' כבר בחי' לכתובות דט"ז ע"א בתוס' ד"ה וזו הואיל כ' דרוב דבתולות נשאות עדיף מרוב. דקול והקשה הפלאה דלכאור' סברא זו הוא מוכרחת אליבא דרב אבל לשמואל דס"ל דאין הולכין בממון אה"ר ואיכא לאוקמי מתניתן דלקמן ואלו נאמנים וכו' ביש להם קול איכא למימר דהיכא דליכא קלא איתרע לי' רובא ובאמת אין הקטן נאמן ולפי"ז קשה על הרמב"ם וטוש"ע אהע"ז סי' צ"א דכ' סתמא דקטן נאמן משמע אפי' היכי דליכא קלא, ונראה דהרמב"ם הבין קושית הגמרא דמקשה כיון דרוב נשים בתולות נשאת וכו' גם לשמואל דלא כתוס' דכתבו לרב פריך דלהרמב"ם לשיטתו ל"ק קושית התוס' דהנה בחולין דף ב' ע"ב אמרינן כלהו כר"א לא אמרו להך לישנא דאמר מומחין אין שאמל"א רוב מאצשחמ"ה להך לישנא דאמר מוחזקין אין שאמל"א לעלופי לא חיישי' ומדקדקים הרשב"א והרא"ש למה אצל מוחזקין אמר לעלופי לא חיישינן כלל ואצל מומחין אמר