בית יחזקאל (מיכלסון) רלב

אע"פ שהולכין אחר הרוב מה"ת והולכין אחר הקרוב הרוב עדיף ותמהו עליו הא בב"ב דכ"ג פריך ר"ז וניזל בת"ר דעלמא ומוקי לה הש"ס ביושבת בין ההרים א"כ למה השמיט הרמב"ם ז"ל כ"ז ולהנ"ל נראה ליישב דהנה ידוע פלוגתת הרמב"ם והגאונים בעיירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון דלהרמב"ם קורין בי"ד וט"ו ולהגאונים רק בי"ד דאזלינן בתר רוב עיירות עי' ר"ן רפ"ק דמגילה ונראה דבהא פליגי דהנה מקשים על שיטת הגאונים היכי אזלינן בת"ר עיירות הא הו"ל קבוע אכן לפי"ד הפוסקים דקבוע שאינו ניכר ל"ח קבוע א"כ ניחא וממילא הרמב"ם לשיטתו דס"ל כר"ש א"כ ס"ל גם קבוע שאינו ניכר נמי חשוב קבוע שפיר פסק דחייבין לקרות בב' ימים מספיקא כיון דליכא רובא דהו"ל קבוע ולפ"ז יתיישב לן שפיר דברי הרמב"ם הנ"ל דהנה בס' מהרשש"ך הק' בש"ס ב"ב שם דפריך וניזל בת"ר דעלמא אחר דמעיר אחת בודאי הרוצח רק שאין ידוע מאיזה עיר וממילא הו"ל העיר הזאת קבוע בין רוב עיירות אחרות וכל קבוע כמע"מ ותו ליכא רובא ושפיר אזלינן בתר קרוב אמנם הדבר נכון דמאן פריך התם קו' זו ר"ז ואיהו לשיטתו דיליף דין קבוע מקרא וארב לו וקם לו כרבנן א"כ ס"ל בקבוע שאינו ניכר ל"ת קבוע והוצרך לאוקמי ביושבת בין ההרים אבל הרמב"ם לשיטתו דגם קבוע שאינו ניכר נמי חשוב קבוע מעיקרא ל"ק כלל קו' הגמ' כיון דליכא רובא כלל דהו"ל קבוע כקו' מהרשש"ך ול"ב לאוקמא כלל ביושבת בין ההרים וא"ש והבן: ו) ואגב אזכיר בכאן את אשר רשום אצלי על הגליון הס' חמדה גנוזה לקדוש זקני זצ"ל בהסכמת ש"ב הגרי"ש נאטאנזאהן ז"ל מלבוב מה שתמה על זקני הגז"ל שתי' לקו' הגרצ"ה מה"ש הנ"ל לר"ע דאין קידושין בחיי"ל א"כ אי לא אזלינן בת"ר הו"ל ממזרת והו"ל פנוי' ואינה מחויבת מיתה כלל ומחיוב לפטור שפיר אזלינן בת"ר וע"ז הק' עליו הגרי"ש מלבוב הנ"ל וז"ל אף גם שהיא תמוה מאד דהרי רע"א בסנהדרין נ"א אחת ארוסה ואחת נשואה יוצאת לשריפה וכו' אפי' פנוי' נא' כאן אבי' ונא' להלן אבי' וקשה לר"ע ל"ל קרא יכול אפי' פנוי' דא"נ דאפי' פנוי' חייב אכתי יקשה דילמא לאו אבי' דהא אפי' פנוי' חייבת וע"כ דליתא להאי סברא עכ"ל וע"ז כתבתי בזה"ל אינו מבין מה הקשה דהא מה שהגמ' מקיש לענין פנוי' היינו פנוי' בת כהן והכא איירינן בפנוי' בת ישראל דהא עיקר תירוצו הוא דילמא ממזרת א"כ אינו בת כהן ועי' שו"מ מהדו"ג ח"א סי' ר"כ: ידידו סימן לה בשם ה' א' תולדות תר"ס פלונסק. לכ' החו"ב מ' בנימין נ"י ווארמעס בק' ווארשא. א) אשר שאל בתוס' כתובות דף ג' ע"א ד"ה וסברה וכו' דרובן וכו' דנימא סמוך מיעט לחזקה ותהי' אסורה לינשא, הנני בתשובה, דאיתא בחולין דף י"ג ע"א רבי אמי אמר הכי קתני שחיטת עכו"ם נבילה הא דמין לע"ז וכו' ראיתי בס' תורת חיים שהקשה וז"ל וליכא למימר דמין נמי נבילה ושחיטת עכו"ם איצטרך דלא תימא דוקא דמין הוי נבילה אבל דעכו"ם מטהרת מידי נבלה דאי קתני שחיטת מין נבלה על כרחך הוי צריך לומר דטעמא מדכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו מאחר שהזהיר שמא יאכל מזבחו אתה למד שזבחו אסור כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה"ש אי נמי מדכתיב וזבחת ואכלת אותו שהוא בר זביחה אכול מזבחו כמש"כ הרא"ש בשם ר"י ז"ל דליכא למימר דטעמא משום דמין מחשבתו לעכו"ם