בית יחזקאל (מיכלסון) כג

והנני להביא בזה מה שכ' ב"ד המופלג בתויר"ש השלם איש המידות מ' יחזקאל איר קראננבערג, בס' תפארת בנים וז"ל: זקנינו יא) הרב החריף הגביר החכם הכולל, תפארת ישורן, המפורסם בחכמתו, ופרי צדקתו מודעת בארץ, מו"ה שמואל אלי' ז"ל ש"ש מבילגורייא, בן הרב הגאון הצדיק ועושה חסד מו"ה אליעזר, בן הגה"ק מ' דובעריש ראב"ד ומ"מ בלובלין, ועל ידו הושיע ד' כמ"פ לכלל אחב"י יושבי רוסיא ופולין, בפרט בעלילת דם שהי' עליהם בימיו הוא השליך נפשו מנגד, וכמה פעמים מסר נפשו על קידש השם, ובעיר זאמושץ בכבל נתנו רגליו, עד אשר נחלה בבית האסורים, אבל הגזירה הנוראה נתבטלה בעזהש"י על ידו, והי' קדוש לאלקיו, ושגור בפי אנשי לובלין אשר הרה"ק הרבי מלובלין זצ"ל אמר לתלמידיו בזה"ל דער יוד לערינט תורה לשמה, אין פעהלט נישט קיין האר פין ש"ע, הוא הי' נכד בעל מדה"ד, והמהר"ל מפראג, וסיפר לי הר"ר משה בער מפה, ששמע מזקנו יליד לובלין, אשר למד בילדותו ביחד עם בניו של הרבי מלובלין אצל מלמד אחד, ושמע פ"א שאמרו בניו של הרבי מלובלין לאביהם, בראותם שעבר המגיד ר' בעריש אצד ביתם, בזה"ל: ״דער גרובער באך איז דא אדונך גיגאנגין״ כי היה בעל בטן. (כגודע המחלוקת שהי' ביניהם כי הוא הי' מתלמידי דודו הגר"א מווילנא זצ"ל), ואמר להם אביהם הרבי ״דרך ארץ פאר דעם גראבין באך, אין דעם באך ליגען אלע ארכעה ש"ע כנא' ותורתך בתוך מעי", והשאיר אחריו בכתי"ק חיבורים נפלאים זקננו הר"ר שמואל אלי' לפני מלכים הגישו דבריו, לעשות טובות לכלל ישראל ונתכבד בטבעת זהב עם אבן טוב מאת הקיסר אלכסנדר השני, וביום ב' לסדר אשר יבחר בו יקריב אליו לפ"ק, נלקח מאתנו עטרת ראשינו, משוש חיינו, עמוד התוך אשר בל בית משפחתינו הי' נשען עליו, שמעו הלך למרחקים, שמו שעברו, היינו שבכתה הי' לו העוז לסבול הצרות שעברו, וממילא הוא מרגיש בצער וכאב מיתתה, וזה ענין פסיעותיו מתקצרות כו' עצתו נופלת כו' כי בחיי אשתו הי' לו עזר לעבור בין שונאיו ורודפיו בפסיעות רחבות, ובעצתה הנכונה. אודות זקני הר"ר שמואל אלי' זצ"ל כתבתי חיבור מיוחד בשם רמת שמואל, הבאתי מחדושי תורתו, וממעלליו ומעשיו הגדולים, וכאן אזכיר רק ממה שמצאתי בין כתביו שכ' בדרך משל ומליצה ״אדם לא לשחוק נברא, ע"כ אף אם ישחוק עינו תדמע", הכתות והעתות, שלש מפלגות ביהודים, משכילים, זדים, וחסידים, המשכיל על דבר יחקור ויבקש העבר, וזה דבר החסיד יבקש וידרוש העתיד, והזד מה יאבה? רק את ההוה, פ"א בחן אותי בילדותי וכתב חידה ״אשה אחת בוכיה, על בנה הוא אביה, ותלך לדרוש לאחיה, ויענה תאניה ואניה, אך זה יהי' לך לישועה״ (מלכים א' י"ד), סיפרה לי אמי הצ' ע"ה כי הגה"צ ר' אליעזר שלום אבד"ק פיעטרקוב הי' אוהב נאמן לזקני הגה"צ ר' אליעזרל ובנו הר"ר שמואל אלי' (עי' מכתבו בס' מקור חיים דמ"ז), והוא היה השדכן מהשידוך בין אבי ואמי ע"ה, וכשבאו זקניי ר"א ורש"א לפיעטרקוב לבחון את החתן הוא אבי, הלכו לבית הרב רא"ש, ושמה בא המלמד עם העלם המדובר, הוא אבי, ושמה בחנו אותי, ותמיד סיפר המלמד את פליאתו ואמר, כי מראש חשב רק את זקני הר' אליעזרל ללמדן גדול, אבל זאת לא פלל אשר גם בנו הרש"א, שהי' לבוש כגביר וסותר, הוא למדן גדול כ"כ, רק בעת הבחינה ראה את גדלו בתורה, בלקחו חבל בפלפולא דאורייתא בסברות וחריפות.