בית יחזקאל (מיכלסון) רכח
Bait Yehezkel Michelson 228 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text
Open in the reader →אף לישראל מותר מה"ת מליקה וצ"ע ע"ש אכן להנ"ל ניחא דהא חי' רבינא בלא זה לא קאי למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת ומשום האי טעמא לא יוכל גם ר"ל דסובר א"ש לעוף מה"ת לתרץ כרבינא רק כר"י דפרשה זו אליהו עתיד לדורשה והבן: ט) עוד אמרתי ליישב קו' הב"א דהנה בשו"ת ארץ צבי חיו"ד סי' י"ז הקשה בש"ס מנחות הנ"ל בתי' רבינא מדאישתרי מליקה לגבייהו אישתרי נמי נבלה דילמא מליקה דאתי עשה דאכילת קדשים ודוחה ל"ת דנבלה ואי דנבלה הוי ל"ת. ועשה ואין עדלתו"ע הרי כ' הפמ"ג בפתיחה להל' שחיטה דבעוף ליכא עשה וזבחת וא"כ ליכא רק ל"ת לחודא ע"ש ולענ"ד עפי"מ שהקשה הגאון מ' יונתן ז"ל הובא בס' ערבי נחל בדרוש ג' לשה"ג על קו' הירושלמי המובא בתוס' קידושין דל"ח דאמאי לא אכלו ישראל בכניסתן לארץ מצה של חדש משום דע' דמצה ידחה ל"ת דחדש הא ארז"ל ש' הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה וחד מנייהו שיעורין הענין שיש בש בשיעורין בכזית כגון איסורי אכילות וחיובי אכילות כמצה ודומיהן ויש ששיעורן בכביצה דהיינו ב' זיתים כגון טומאות אוכלין או בכילת פרס ששיעורו ג' ביצים וכה"ג ושכחו באיזה השיעור כזית ובאיזה השיעור ב' זיתים והשתא האיך היו יכולים לאכול מצה הא ממנ"פ אם יאכלו ב' זיתים שמא א"צ לאכול רק זית א' וא"כ עברו בזית הב' על ל"ת דחדש ואם יאכלו רק זית א' שמא השיעור ב' זיתים וא"כ בזית א' לא יצא יד"ח מצה ועברו על איסור חדש ואף דגם באיסור חדש השיעור ב' זיתים והם לא אכלו רק זית אחד מ"מ הא קיי"ל ח"ש אסור מה"ת וחי' דהא ברפ"ח דיומא אמר ר' יוחנן הטעם דח"ש אסור מה"ת משום חזי לאצטרופי וכאן ליכא האי טעמא דהא כשיצטרף יהי' שיעור שלם ויקיים עשה דמצה ולא ידחה ל"ת דחדש וא"כ קשה קושי' הירושלמי דהו"ל לאכול זית א' ואף דעדיין לא יצאו יד"ח מצה באם השיעור ב' זיתים מ"מ כל מה דמצי למיעבד הו"ל למיעבד אולי השיעור ז"א ויקיימו מצות מצה עכ"ד אכן לכאורה תירץ זה נסתר דהא שם ביומא הביא הש"ס ברייתא דכל חלב לרבות ח"ש הרי דאסור מרבויא דקרא אפי' היכא דליכא טעמא דחזי לאצטרופי וכו' עיי"ש, וא"כ גם כאן כיון דקי"ל א"א לצמצם א"כ ממ"נ איך יאכלו הכהנים מליקה, אי יאכלו שיעור כזית אחד שמא אינו מצמצם ואוכל יותר מכשיעור ויש איסור מליקה אחר קיום העשה, או שמא הוא פחות מכשיעור ואינו יוצא ידי מצות אכילת קדשים, ואיסור מליקה עבר כי גם ח"ש אסור מה"ת, וזה דוקא לר' יוחנן דח"ש אסור מה"ת, אבל לר"ל דח"ש מותר מה"ת א"כ אין ראי' מדאישתרי מליקה דהא י"ל דשם אישתרי מטעם עדל"ת, ויוכל לאכול כזית מצוצמם ואף אי אפשר לצמצם ויהי' פחות מעט מכזית או יותר מעט ג"כ לא יעבור דהא בפחות מכזית ח"ש מותר מה"ת, ומה דיהי' נוסף על השיעור מעט ג"כ ח"ש מותר מה"ת, וא"כ ר"ל ע"כ לית לי' תירוצא דרבינא ומוכרח לתרץ כר"י דפרשה זו אליהו עתיד לדורשה כנ"ל והבן: י) אכן כל התירוצים הללו עולים יפה לתרץ רק שיטתו דר"ל, אבל אכתי יקשה קושיות הברית אברהם אליבא דכ"ע לפימש"כ בחב"ש סי' כ"ז סק"ה וז"ל למ"ש בספר המלחמות דאין לפסוק כר"ל דסבירא דחיי רואה תלויה בקנה ודבני מעיים בוושט משום דחיי ריאה וב"מ תלויים בב' הסימנים דינקו מהדדי וכ"כ הרשב"א בתה"א ד"ל א"כ דוקא בדשחט סימן א' עדיין לא הוי כמנח בדיקולא אבל בדשחט תרווייהו כ"ע מודו דהוה כמונח בדיקולא וזה כמ"ש התו"ח וכבר הזכיר הרשב"א ז"ל סברא זו שם דהיכי דשחיטי תרווייהו סימנים י"ל דכ"ע ל"פ דכמנח דמי וצ"ל לפי"ז הא דאמר ראב"י ש"מ