בית יחזקאל (מיכלסון) רכז

בדיקולא אבל אי לאו דמנחא בדיקולא פוסל טרפות כגון באבר אחר א"כ כמו דנדחה תירוצו של ר"ל כך נדחה תירוצו של רבא דאי אלו אסורות קתני ליתני למעלה במקום שחיטה, וליכא למימר דקמ"ל אפי' בין סימן לסימן דבמה נפשך אי נתחדש הטריפות באותו סימן הרי הוי כמנחא בדיקולא ואפי' ניקב ונפסק במקום שחיטה לא איכפת לן דאותו סימן הנשחט כמאן דמנחא בדיקולא ואי שנולד בסימן השני דלא שייך כמאן דמנח בדיקולא א"כ אפי' טרפות פוסל דהא לא הכשיר רק בריאה משום דמנחא בדיקולא. והשתא שפיר קאמר אלא אמר רחב"א אמר ר' יוחנן דנתבטלו כל התירוצים עד עכשיו רק כאן קודם חזרה והיינו דתרוייהו מיירי ששחט שלא במקום חתך רק אלו טרפות דמתנית' דקרי להו טרפות ולא אמרינן דהוי כמנחא בדיקולא ואין מועיל שחיטה כלל במקום אחר זהו קודם חזרה דאז הי' ר"ע סובר דלא הוי רק טריפה והיינו דהוי ס"ל דמועיל שחיטה בגרגרת בפסק ולא מיקרי פסול בשחיטה דלא אמרינן כמאן דמנחא בדיקולא, והא דקי"ל דשחט קנה וניקבה הריאה כשר דהוי כמאן דמנחא בדיקולא זהו לאחר חזרה דהודה ר"ע דנבלה דגרגרת פסוק לא שייך בי' שחיטה והוי פסול בשחיטה משום דכמאן דמנחא בדיקולא דמי' ולא חידש ר' יוחנן על ר"ל רק דר"ל מחלק בין שחט במקום חתך לשחט שלא במקום חתך ואפילו אחר חזרה לא הוי רק טריפה ור' יוחנן סובר דאחר חזרה כמאן דמנחא בדיקולא ולא מהני שחיטה שלא במקום חתך, רק קודם חזרה מהני שחיטה מהאי טעמא דקודם חזרה לא הוי ס"ל לר"ע דהוי כמאן דמנחא בדיקולא ודו"ק עיי"ש היוצא מזה דבאמת חזינין דר' יוחנן סובר כר"ל דכמאן דמנחא בדיקולא מדלא משני כרבינא בש"ס מנחות דכהנים איצטריך לי' משום קושית הב"א הנ"ל יען דסובר כר"ל, ומדוקדק אלא אמר רחב"א אר"י כיון דגם ר' יוחנן לא יוכל לתרץ תירוצו של ר"ל כאן ששחט במקום חתך וכו' וגם תירוצא דרבא דאלו אסורות קתני ליתא אליבא דר' יוחנן כיון דסובר כר"ל דכמאן דמנחא וכו' והבן: ז) ובאמת ראיתי עד"ז ליישב דר"ל לשיטתו בשו"ת ב"א שם דר"ל לטעמי' אזיל דס"ל בנזיר דכ"ט דאין שחיטה לעוף מה"ת ולדידי' לא הוי מליקה אלא טריפה ולא נבילה כמ"ש התוס' חולין דף כ' והא דנקיט נבילה הוא משום טריפה או דס"ל כמ"ד מחזיר הסימנים אחורי עורף כמ"ש התוס' נזיר שם א"כ אפי' טריפה ל"ה א"כ ממילא דל"ל דרשא דרבינא עכת"ד הן אמת דכבר עמדו המפורשים בזה דלכאורה הך סוגיא דנזיר דכ"ט דאסיק דס"ל לר"ל אין שחיטה לעוף מה"ת סותר לסוגיא דחולין דק"כ דקאמרו לר"ל דדריש גבי נבילת עוף טהור דנפש לרבות השוחה דלא למכתוב בחלב ותיתי מהנך מה להנך שכן הותרו מכללן וכו' נבילה נמי אישתרי מליקה דחטאת העוף לכהנים הרי מבואר דס"ל לר"ל דמליקה חשוב כנבילה ועיין בתי' לב אריה בחולין אולם באמת להמעיין בסוגיא דחולין לק"מ די"ל דהגמ' שם קאי לדידן דקי"ל יש שחיטה לעוף מה"ת, אולם לפי הסוגיא דחולין ג"כ מוכרח לומר דר"ל לא ס"ל כרבינא, דה"ט דהו"א מדאישתרי מליקה לגביהו אישתרי נמי נבילה לגביהו דהרי קאמר שם דה"ט דכהנים אישתרי במליקה משום דמשלחן גבוה קזכו ואין למילף מזה לגבי הדיוט יע"ש בפי' רש"י וא"כ ע"כ דלי"ל דרבינא דהו"א מדאשתרי מליקה לגביהו אישתרי נמי נבילה לגביהו דשפיר י"ל ולחלק בין מליקה דהותרה משום דמשלחן גבוה קזכו והבן: ח) ובזה מיושב מה שראיתי בס' מאמר אברהם פ' ויקרא שמביא הא דמנחות כהנים איצטרך לי' והק' הגאון למ"ד דאין שחיטה לעוף מה"ת ברפ"ב דחולין האיך מתורץ לדידי' קו' הגמ' דהא