בית יחזקאל (מיכלסון) רכו

מפורש למעלה ממקום שחיטה דסמך על זה הכלל כ"ש למטה ואי משום דהנך נבילות הא לא נתכוין התנא להזכיר נבלות רק אסורות ופשיטא דאסורות [ובחידושיי כתבתי בזה בהא דאיתא בש"ע יו"ד סי' ל"ג סעי' ג' או תורבץ הוושט שניקב לחללו בכ"ש נבילה וכ' שם הכו"פ סק"ג וז"ל הרב הש"ך השיג דלא מצינו נבילה בתורבץ רק טריפה דאינו פסול בשחיטה, ושחיטה מועי' בו וכן ממש מבואר בהרמב"ם שמנהו בכלל הטריפות והשמיט נקובת הוושט משום דהוי נבילה וכו' גם קשה מה פריך הגמ' בפ"ב דחולין דנקובת וושט נבילה וקתני אלו טריפות נקובת הוושט דלמא מיירי בתורבץ דקרוי ג"כ בלשון המשנה וושט כדאמרינן וושט שנתנו בו חכמים שיעור וא"כ מיירי בזה והרי הם טריפות בעלמא אבל מנקיבת הוושט במקום שחיטה לא חשיב דהוא בכלל נבילה דקתני לי' בפ"ב דהודה ר"ע וכו' ואלו היינו אמרינן דאצל גרגרת אפילו למעלה ממקום שחיטה נבילה דכיון דרובא הוי הרי הוא נבילה א"כ י"ל דקושית הגמ' בפ"ב לא על נקובת הוושט די"ל בחורבן איירי רק על פסיקת הגרגרת דהוי נבילה וכו' אבל לפי דעת הפר"ח וכ"מ דבקנה למעלה ממקום שחיטה אפי' ברובו טריפה א"כ גם על פסיקת גרגרת י"ל דמנהו לי' בכלל הטריפות למעלה ממקום שחיטה והקושיא במקומו וכו' וצ"ע ותירצתי עפימש"כ זקיני ביש"ש חולין פ"ג סי' יוד דמדקתני פסוקת הגרגרת משמע דמיירי במקום שחיטה, דאי הוי מיירי שלא במקום שחיטה והיינו למעלה הי' למשנתינו לומר פסיקת הקנה עיי"ש והבן]: ה) ועל כרחנו אנו צריכין לומר בישוב קושיא זו באחד משני פנים והיינו דס"ד השתא דרבא סובר דאין טריפות לחצי חיות ולקמן לדברי ר"ל קאמר לה דקאמר בהדיא ניקבה הריאה קאמר טעמו הואיל וחיי הריאה תלויין בקנה אבל בבני מעיים לא אבל הוא עצמו סובר אין טריפות לחצי חיות כלל כר"ז דלקמן דמה לי ריאה מה לי ב"מ ולשיטת התוס' לקמן קאי הכי במסקנא והשתא שפיר קאמר נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת דאי נעשה זה בין סימן לסימן אי לא היתה רק טריפה כמו בתורבץ אין טריפות לחצי חיות אבל נבלה יש לחצי חיות ומשום דהנך נבילות הן אסורות אפי' בין סימן לסי' וההפרש בין טריפה לנבלה פשוט דנבילה הוי כמתה וכמו ששחט סימן אחד ומתה לא מהניא שחיטה כמו כן שחט סימן אחד ונתנבלה אין גמר שחיטה אחר ניבול אבל טריפה אין לחצי חיות, ועל דרך זה יכול להקשות מחזקי' ג"כ דאף דנטרפה בפסיקת חוט מ"מ מה שנתנבלה גורם איסור כגון שעשאה גיסטרא בין סימן לסימן דמשום פסוקת החוט דאינו רק טריפה אין טריפות לחצי חיות אבל כיון שנתנבלה אפי' בין סימן לסימן נאסרה וכו' ומעתה דברי התוס' מבוארים דבקושיא הוי ס"ד כפי דרך הראשון הנ"ל דאל"כ אף מחזקי' לא קשיא כלל כיון דלא ס"ד דמשכחת דחזקי' בלי פסיקת החוט לכך קשיא להו דליחשוב נמי דזעירי וג"כ נ"מ בין סימן לסימן דטריפות אין לחצי חיות אבל נבלה יש לחצי חיות, ואהא תירצו דהיכא דהוי טריפה בלא"ה לא קא חשיב והא דפריך מחזקי' משום דמשכחת לה בלי פסוקת החוט ודו"ק: ו) ולפי"ז ניחא שפיר הדקדוק הנ"ל בלשון אלא אמר רחב"א אר"י דמזה ראי' דעיקר תירוצו של רבא אלו אסורות קתני ויש מהן נבילות וקשה למה ליה לתנא לומר באופן שהן נבילות הרי בניקב תורבץ וגרגרת למעלה ממקום שחיטה הוי טרפות גמורות, ואי הוי תני הכי כ"ש דהוי שמעינן דבמקום שחיטה אסורות וכתבתי לעיל דקתני באופן שהן נבילות דאז אסורות אפילו בין סימן לסימן דאפילו אי אין טרפות לחצי חיות אבל יש נבילות לחצי חיות והיינו דפריך מחזקי' ור"א, ולפי"ז לרשב"ל דקאמר שחט קנה וניקבה ריאה כשר והיינו דכמאן דמנחא