בית יחזקאל (מיכלסון) רכה

דהא מעיקרא רשב"ל משני לה ונדחו דבריו וא"כ אפילו אי גם ר' יוחנן סובר כר"ל בהא דהוי כמאן דמנחא בדיקולא מ"מ משום זה אינו מוכרח לתרץ כאן קודם חזרה דהא תירוצא דרבא אלו אסורות קתני לא נדחה וכמו דקאמר מעיקרא רשב"ל אמר כך הוי לי' לומר רחב"א אמר ר"י כאן קודם חזרה ולא הוי שייך אלא רק אי ר"ל בעצמו הוי משני תירוץ ולא מאמורא אחר שלא תירץ כלל מעיקרא לא שייך לומר רק ר' יוחנן אמר כמו רשב"ל מעיקרא, ועוד לא הבנתי כלל הך כאן אחר חזרה ואטו אנו מסופקין אי כאן אתר חזרה והרי עיקר הקושיא כך היתה כיון דהודה ר"ע היכי קתני לקמן אלו טרפות ולא הוי לי' לומר רק התם קודם חזרה, וביותר אני תמה דרש"י ז"ל ביאר זה בפי' המשנה זו דאלו טרפות ר"ע אמרה קודם חזרה ומשנתינו דקתני והודה לו ר"ע לאתר חזרה והוא תמוה לומר דהא דקאמר והודה לו ר"ע היינו אחר חזרה דפשיטא דבהדיא קתני והודה לו וצ"ע לכאורה: ד) אכן לעיל בתוס' ד"ה וליחשוב נמי דחזקיה וא"ת אמאי לא פריך דליחשוב נמי דזעירי וי"ל וכו' אבל מחזקיה וכו' כתב דבריהם תמוהין לכאורה וצריכין ביאר שאם בקושייתם הוי ס"ד דנשברה מפרקת ורוב בשר הוי נבלה בלי פסיקת החוט מלבד מה דקשה מה ענין הך דחזקיה שזכרו כאן הא מהך דחזקי' בלא"ה קשה דהיכי אפשר להקשות על התנא שיזכיר הך דחזקי' כיון דמתניתין אלו אסורות קתני ויש שאסורין מכח טריפה ויש שאסורין מכח נבלה אבל פשיטא שאי אפשר שיחשוב רק נבלה דלולא שנתנבלה לא היתה אסורה ומחמת שנתנבלה אסורה כגון פסוקת גרגרת ברובה דאי לא נפסק רובה לא היתה אסורה כלל דחצי קנה פגום כשר רק עכשיו שנפסק רובה נולד האיסור והניבול ביחד וכן נקובת הושט דלולא הנקב היתה מותרת ומחמת שניקב אסורה ונתנבלה אבל הך דחזקי' דעשאה גיסטרא דנפסק החוט למה יחשוב גיסטרא כיון דבלי הגיסטרא אסורה מחמת פסוקת החוט ואין מה שנתנבלה גורם שום איסור רק טומאה ומתניתין אלו אסורות קתני, ואפילו בס"ד דחשיב נבלה דמטמאה ג"כ היינו דלא איכפת לן אי גורמת נמי טומאה אבל נבלה שאינו מחדש איסור כלל רק טימאה פשיטא דלא קא חשיב, וע"כ דכונת התוס' דידעו בקושיא דנשברה מפרקת היינו עם פסוקת החוט וקשיא להו כמו דמקשה מהך דחזקי' ליפרך מהך דזעירי דאי מכח חוט מחזקי' נמי לא קשיא ואהא תירצו דשפיר לא חשיב מחמת החוט ומ"מ פריך מחזקי' דמשכחת לה בלא פסוקת החוט, אך לפי"ז יקשה ביותר דהיכי ס"ד להקשות קושיא שיחשוב דזעירי כיון שאין הניבול גורם שום איסור והיכי שייך אלו אסורות כיון דבלא זה אסורה אפי' לא הי' נשבר מפרקת ורוב בשר ולא היתה נבלה, ואם הי' להם הכרח מהך קושיא דחזקי' להיפוך הוי להו להקשות מאי פריך וליחשוב דחזקי' הא אין כאן שום חידוש איסור מכח שנתנבלה דאפי' לא עשאה גיסטרא ולא היתה נבלה היתה אסורה מכת פסוקת החוט, ומה שנראה לי בביאור דברי התוס' הללו והוא דודאי יש לתמוה בהא דמשני רבא ואלו אסורות קתני ויש מהן נבלות ויש מהן טריפות והנבלות הן נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת וקשה למה לי' לתנא למיחשב נקובת הושט ופסוקת גרגרת כיון דעיקר הכוונה אלו אסורות הוי לי' למיחשב ניקב תורבץ הוושט ונפסק גרגרת למעלה משיפוי כובע דאינן רק טריפות ולא נבלות ולמה לו לחשוב במקום שהן נבילה כיון דלא נתכוין רק אלו אסורות וצ"ל דלמעלה ממקום שחיטה מייתי להו בזה הכלל, אך לפי"ז יש לתמוה מה קמ"ל דאלו אסורות כיון דלמעלה ממקום שחיטה אסורות מזה הכלל פשיטא דכ"ש במקום שחיטה ואטו ס"ד דבמקום שחיטה יהא עדיף משלא במקום שחיטה וכיון דלא חש להזכיר