בית יחזקאל (מיכלסון) רכד

רב אחד בשו"ת כנסת חכמי ישראל סי' קנ"ט והניח בצע"ג: שוב ראיתי לידי"נ הגאון אבד"ק ברעזאן בעמח"ס משפט שלום בתשובתו הנדפסת בשו"ת כנסת ח"י סי' רכ"ב ושם באות ו' מביא קושי' הנ"ל ומתרץ בזה"ל י"ל לפמש"כ האחרונים דבעוף ליכא עשה דשאינו זבוח ועמ"ש בפתיחה שבדע"ת א"כ אף דאישתרי בעוף הלאו לבד מ"מ בבהמה דאיכא נמי עשה לא אישתרי אלא הלאו וגם בכהנים נשאר העשה וא"א להתיר לתת נבלה לכהן וכו' עיי"ש אבל לא הבינותי תירוצו הלא בקרא דיחזקאל מ"ד כתיב וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים וע"ז מקשה הגמ' כהנים הוא דלא יאכלו הא ישראל אכלו ומשני רבינא כהנים איצטריכא לי' סד"א וכו' הרי דקאי גם על בהמה ובאמת כבר הי' לי בקושיא משא ומתן של הלכה עם ידי"נ ש"ב הגאון מ' יעקב שור שי' אבד"ק קוטב והיטב אשר דיבר בזה לתרץ וזה תו"ד הנה רו"מ הבין בכוונת הש"ס דהוי ס"ד להיות הותר להם כל נבלות וטרפות גם בבהמות חולין וכן חשבו גם זולתו אבל באמת זה אינו כלל דהיאך הוי ס"ד משום דאישתרי להו בקדשים יהי' מותר להם גם בחולין אבל עיקר כוונת הגמ' בבהמות קדשים היכא דהקדישה ולבסוף נטרפה דלפי המבואר במנחות ד"ו ע"א איצטרך קרא דמן הבהמה להוציא את הטרפה לגבוה בכה"ג דהקדישה ולבסוף נטרפה דהוי ס"ד ללמוד ממליקה להתיר ע"ש וא"כ נהי דלגבוה גלי לן קרא לאסור גם בכה"ג אבל לכהנים ס"ד דאישתרי להו ולזה איצטרך קרא וכל נבלה וכו' ואסור להם, גם בבהמת קדשים עכת"ד: והנה אם נאמר כן בכוונת תירוצו דרבינא יהי' מיושב שפיר קושי' הגאון ברית אברהם חיו"ד סי' כ"ג לר"ל דס"ל בחולין דל"ב ע"ב דבני מעיים כמאן דמנחי בדיקולא דמיין ואליבא דר"ל אמר ראב"י דאין מזמנין עכו"ם על ב"מ משום דעכו"ם לאו בשחיטה תליא מילתא א"כ תקשי למ"ל קרא דנו"ט לא יאכלו הכהנים דל"ל כתי' רבינא דהו"א מדאישתרי מליקה יותר להם גם נבלה דהיכי הוי ס"ד דכהנים מותרים בנבלה א"כ לאו בשחיטה חלי' מילתא א"כ איך צותה התורה ליתן הקיבה לכהנים והרי הקיבה כמנחי בדיקולא דמי' ועי' בסיף הפתיחה לס' ברכת ראש לנזיר בקו' זו ע"ש ובאמת זה ימים כבירים הארכתי בזה ליישב די"ל דר"ל דס"ל כמנחי בדיקולא ל"ל תירוצא דרבינא רק כדאמר ר' יוחנן התם פרשה זו אליהו עתיד לדורשה וראי' לזה דגם ר' יוחנן דאמר פרשה זו אליהו עתיד לדורשה וע"כ לית לי' תירוצא דרבינא והוא משום דר' יוחנן מוכרח דס"ל ג"כ כר"ל דריאה כמנחי בדיקולא דמי' דאל"כ למה לי' לתרץ בש"ם חולין דל"ב ע"ב כאן קודם חזרה כאן לאחר חזרה ומשנה לא זזה ממקומה הא יוכל לתרץ כתירוצא דר"ל כאן ששחט במקום חתך כאן ששחט שלא במקום חתך שחט במקום חתך נפסלה בשחיטה הוא שלא במקום חתך כי ד"א גרם לה ליפסל דמיא דדוקא על ר"ל מקשה שם הגמ' ומי אמר ר"ל הכי והאמר רשב"ל שחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה כשרה אלמא כמאן דמנחא בדיקולא דמי' וכפרש"י שם אבל לר"י שפיר יוכל לתרץ כר"ל באם הוא ל"ל דר"ל בשחט את הקנה ואח"כ ניקבה הריאה דכמאן דמנחא בדיקולא דמי' א"ו דבדין דכמאן דמנחא בדיקולא דמי' אית לי' לר' יוחנן כר"ל ולכך גם אליבא דר"י אין עולה יפה תירוצא דר"ל כאן ששחט במקום חתך וכו' ולכן משום קושי' הברית אברהם הוכרח ר' יוחנן לתרץ פרשה זו אליהו עתיד לדורשה דהא לא יוכל לתרץ כרבינא דכהנים איצטרך לי' כנ"ל: ג) ועפי"ז פרשתי ת"ל סוגיות הגמ' שם בחולין דל"ב ע"ב דאיתא שם אלא אמר רחב"א אמר ר' יוחנן וכו' כאן לאחר חזרה וכ' בס' תפא"י יש לדקדק היכי קאמר אלא אמר רחב"א