עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית יחזקאל (מיכלסון)

בית יחזקאל (מיכלסון) רכא

Bait Yehezkel Michelson 221 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text

Open in the reader →

חוליא בלא צלע היכי משכחת ליה ומשני בשלהי כפלי עיין בתו"ח ז"ל שהקשה אמאי לא פריך לעיל בריש פרקין דחשיב חסר חוליא ונעקרה צלע בתרתי והא בכלל חסרה הצלע הוא יע"ש ויש ליישב זאת עפימ"ש יש"ש בסי' ס"ד ל"ש צלעות גדולות או קטנות שאין בהם מוח אם נעקרה צלע וחצי חוליא דהיינו בוכנא ואסיתא טריפה דנעקרו צלע מכאן ומכאן דהוי גיסטרא אין לחלק בין יש בו מות או לאו, וא"כ מה פריך א"ה היינו דרב דלמא הם בצלעות קטנות מבעיא להו אלא דרב נמי בצלעות קטנות באין מוח אי נעקרה צלע ואסיחא מצ"א טריפה יע"ש וא"כ בריש פרקן לא קשיא דצלע מעיקרא ביש מוח איירי וחוליא בצלעות קטנות איירי דלא מטרפא משום צלע אלא משום חוליא משא"כ כאן דמסיק רב גסטרא קאמריתו אלמא בגסטרא אין לחלק בין גדולה לקטנות ה"ה נעקרה צלע א' מעיקרא אין לחלק ופריך שפיר ומשני בשלהי כפלי וכפירש"י דיש חוליות הרבה בלא צלעות כלל ומש"ה אמר וכן לטרי' אבל לעיל ה"א דלא הוה גסטרא בכך וכו' עיי"ש אכן היטב אשר דיבר בזה בס' תפא"י וז"ל בתוס' בא"ד נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן לכאורה תמוה דהא הך צלע מכאן ומכאן מפורש לקמן דהיינו צלע וחצי חוליא א"כ נהי דנימא דאמצעית החוליא קיימת רק מקצת מכאן ומקצת מכאן מ"מ מאי קושיא דליחשוב דחזקי' דהא אלו אסורות קתני ונהי דחשיב נמי היכא דאסורה משום נבלה אבל ה"מ אי לא היתה נתנבלה היתה מותרת ומחמת שנתנבלה אסורה ואף דאיסורה חמור דהוי נבלה חשיב לה כיון דסוף סוף מכח מכה זו שנתנבלה היא אסורה אבל בנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן הרי בנעקרה מצד אחד וחצי חוליא כבר אסורה ואין לנו שום חידוש איסור מחמת שנעקרה צלע השני ונתנבלה ג"כ כיון דבלא"ה כבר היתה אסורה, ונראה לי דס"ל לתוס' דכיון דנעקרה צלע וחצי חוליא טרפה כל שנעקרה עוד צלע מצד השני אף דב' צלעות אפי' זה כנגד זה אפי' טרפה נמי לא הוי אבל אי מצד אחד נעקרה צלע ומקצת חוליא דכבר נטרפה כל שנעקרה צלע מצד השני אפי' בלי מקצת חוליא הוי לה גיסטרא, תדע דהא ס"ד לקמן דב' צלעות בלבד הוי גיסטרא רק דדחי לה מדר' יוחנן ובן זכאי דבעינן ברוב ב' צדדים ואי אפשר שלא יהא אחד זה כנגד זה אבל כל שנעקרה צלע ומקצת חוליא מצד אחר שוב לא בעינן בצלע השני כנגדו מקצת חוליא ובצלע בלבד הוי גיסטרא והשתא משכחת לה שנעקר מעיקרא צלע מכאן וצלע מכאן והיתה כשרה ואח"כ נשבר מקצת חוליא מצד אחד והאיסור והניבול באין כאחד דלולא דנשבר מקצת חוליא היתה כשרה ומחמת מקצת חוליא נתנבלה ושפיר הוי לי' למיחשבי' כנ"ל עיי"ש ובאמת ברש"י לקמן דנ"ב ע"א ד"ה אסיתא חור וכו' היינו בחצי חוליא עכ"ל כבר כתב המהרש"א ז"ל לא חצי חוליא ממש דא"כ מאי חוליא קיימת דקאמר אלא קצת חוליא מכל צד ודו"ק עכ"ל ועיין שם בראש יוסף כ' דמפי' מהרש"א נראה דגריס בכ"ף כחצי חוליא יע"ש ועכ"פ י"ל דרק חצי חוליא בצד אחד ובצד השני כנגד זה נעקרה צלע בלא חוליא ומיושב קושית החוסן ישועות דבאופן זה אין שייך לומר דהוא בכלל אין כמוה תה טריפה דדוקא באם הי' נעקרה צלע וחצי חוליא הוי טריפה לרב, אבל באופן זה דגיסטרא הוא באם בא האיסור נבילה כאחד, ומיושב קושית התורת חיים דהא הוי גיסטרא אף באם החוט קיים דהא הוי גיסטרא רק באם חצי חוליא בצד אחד נעקרה, והחצי השני עדיין קיים עם החוט השדרה ובאמת ראיתי אח"כ גם בס' לב אריה ובראש יוסף בשמעתין שתירצו קושית התורת חיים דע"כ לקמן דנ"ב מוכרח דמיירי שנשאר גוף החוליא קיימת ורק מקצת חוליא מצד זה ומקצת חוליא מצד השני נעקרו עיי"ש: ש"ב וידידו