בית יחזקאל (מיכלסון) רכ

כמו ברישא דפשיטא דלא הי' משנה לשונו ממה שאמר ברישא כיון דהיינו ממש הך, אלא רבא בא לומר לא ששחט את הוושט לגמרי בחר שנפסק הגרגרת ומעיקרא לא הי' שחיטה בוושט כלל רק דכבר שחט בוושט מעיקרא וכיון שפסק אחר שהתחיל לשחוט הוי נבלה והא דקאמר ואח"כ שחט היינו דגמר שחיטת הוושט אח"כ והא דלא קאמר שהתחיל בגרגרת משום דחצי קנה לא הוי שחיטה כלל וע"כ רובו א"כ שוב אין פסיקה פוסל בו כמ"ש לעיל, ועל זה הקשו עליו ב' תשובות חדא דהיינו קמייתא ואין בזה שום חידוש על הך דמעיקרא דכמו בשחט כל הוושט מעיקרא ופסק הוי פסול בשחיטה, ה"ה בהתחיל מעיקרא בוושט בשחיטה הוי פסול בשחיטה, ועוד דהא קתני ואח"כ וקשה למה לי הך ואח"כ הא ברישא לא קתני ואח"כ פסק והוי לי' למתני פסק ושחט את הוושט ומדקתני ואח"כ ש"מ דבא לומר אפילו לא התחיל בשחיטה כלל רק אח"כ שחט ולא קודם מ"מ הוי נבלה עכ"ל ולפי"ז יש לומר באמת כפי גרסת הרי"ף והרא"ש והרשב"א דלא גרסינן במשנה ואח"כ, וא"כ שפיר הי' ההוי אמינא דרבא לתרץ דמיירי בשחט הוושט מעיקרא והיינו כפירושו דקודם שפסק הגרגרת התחיל קצת בשחיטת הוושט, ולכך הוי נבלה ולא הוי היינו הך דקמייתא, אכן רב אחא בר הונא אמר שתי תשובות בדבר חדא דהיינו קמייתא היינו דלא קיבל סברתו דרבא שיהי' איזה נפקותא בין זה האופן דהתחיל קצת בשחיטת הוושט קודם שפסק הגרגרת כפי' הלשון ששחט הוושט מעיקרא ובין אי שחט הוושט לגמרי קודם שפסק הגרגרת, אבל אי משום הא לא איריא דעכ"פ יוכל רבא לתרץ לפי סברתו דלאו היינו קמייתא, לכן מקשה עליו שנית קושיא יותר חזקה לפי הכלל הנ"ל דהקושיא שניי' הוא חזקה יותר בכ"מ דאמרו לשון ועוד, ולכן מקשה מגרסת הברייתא דאיתא ואח"כ שחט את הוושט הרי דגם שהתחיל בפסיקת הגרגרת ואח"כ הי' כל שחיטת הוושט והוי נבלה והבן: ב) שם דף ל"ב ע"ב בתוס' ד"ה וליחשוב נמי דחזקה וכו' וי"ל דאינה נבלה אא"כ נפסק נמי חוט השדרה והא תני לה דבנפסק חוט השדרה לחוד אסור אבל מחזקיה פריך שפיר דמשכחת ליה גיסטרא וכו' כגון נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוט השדרה קיימת דקרי ליה רב גיסטרא באלו טריפות דף נ"ב וכו' בתורת חיים וז"ל ותימא דבנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן לא קרי ליה רב גיסטרא אא"כ נעקרה צלע מכאן וחצי חולי' עמה וצלע מכאן וחצי חולי' עמה דמסיק התם הכא בוכנא ואסיתא ופירש"י אסיתא חור שבתוליא שהצלע תחוב בו והיינו בחצי חוליא וכיון דהא דנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן איירי דנעקרה חוליא שלימה עמהן א"כ אכתי אמאי פריך ליחשוב נמי דחזקיה והא חוליא שחסרה בכלל בסג"ר הוא דהיינו סמ"ך דבסג"ר כדאמרינן בריש פ' א"ט ובסג"ר ושב שמעתתא אתיא בזה הכלל דכל שאין כמוה חיה טריפה כמ"ש בתוס' עכ"ל ולענ"ד לתרץ דהנה בס' חוסן ישועות בשמעתין הקשה מהא דאיתא שם בגמ' בצלע וקצת חוליא מצד א' נמי הוי טריפה מיהא לרב ושמואל בצלע בלא חוליא נמי טריפה וזה נכלל בכלל כל שאין כמוה חיה וא"כ אף דגסטרא דחזקיה יהי' בנעקרה צלע מכאן וצלע מכאן וחוט השדרה קיימת, עדיין מה מקשה הגמרא ליחשב נמי דחזקיה הא הוי בכלל כל שאין כמוה חיה ותי' דהתוס' ס"ל כהרשב"א דבצלעות קטנות שאין בהם מות לא הוי טריפה בצלע וחצי חוליא, ומ"מ בצלע וחצי חוליא מכאן וכן מכאן אפי' נבלה נמי הויא דהא גיסטרא הוא עכ"ל, אבל באמת תירוצו דחוק דהרואה לקמן דנ"ב ע"ב בס' ראש יוסף משמע דלרב ע"כ גם בצלעות קטנות טריפה שכתב שם בד"ה בשלמא צלע בלא חוליא משכחת ליה אלא