בית יחזקאל (מיכלסון) ריח

בס' חידושי הרי"ם ב"ק דל"ה, וא"כ קשה שוב קושית המהרש"א דהוי מוב"ק, וא"כ לפי מש"כ למעלה אות ה' ליישב קושית הרא"ש על הרמ"ה מצד מוב"ק דהוא ע"כ יסבור כשיטת הראב"ד דבמוב"ק דפלגי נזקא לא אמרינן מוב"ק פטור וא"כ אף דהרמ"ה שהוא בנ"י לא יוכל לתרץ כתי' המהרש"א דע"י אומדנא לא הוי מוב"ק, הלא הוא לשיטתו יתרץ עפ"י שיטת הראב"ד כנ"ל, אכן רש"י דסובר הטעם משום מחילה, וא"כ לא קשה אליב' קושית הרא"ש ויוכל להיות שיש עדים ולא הוי מוב"ק ובאמת ל"ל סברת הראב"ד וא"כ יקשה לשיטת רש"י קושית המהרש"א וע"כ מוכרח לתרץ כתי' המהרש"א משום אומדנא וא"כ מוכרח ללמוד בפי' מתחכך בסלע ש כנ"ל והבן: יג) ברש"י ד"ה דקאמר ניזק ברי וכו' ואפ"ה שקיל מן התם כל המפורשים הקשו על רש"י דפי' קושית הגמרא רק מתם ומועד ולא מגדול וקטן, ולענ"ד בהקדם קושית המפורשים על הרמב"ם ה' נזקי ממון דבאם יש עדים שראו הנגיחה שקיל כדאמר מזיק (ועיין חו"מ פ"ח סי"ב וסי' ת') א"כ מה מקשה הש"ס הא לא מייתי ראי' שקיל כדאמר מזיק דילמא מיירי באיכא עדים: ולענ"ד ליישב בהקדם קושית המפורשים דלמה אמרה מתניתין הממע"ה הא הנתבע הוי מובמ"ק ועיין בשו"ת הרי בשמים סי' צ"ה שתי' דכל ענין מבמ"ק הוא משום אישתמוטי עיין ב"מ דף ג' וכאן לא שייך אישתמוטי דהא השוורים ישנם בעין דהא בשניהם תמים איירי ואם אינם לפנינו הא אינו משתלם מהעליי' עיי"ש, והנה בל"ז יש ליישב דבאמת כיון דהוי שלא ממין הטענה לא הוי הודאה כלל לחשבו כמודה במקצת (ועיין לעיל אות ו' קושית הש"מ והנתיבות סי' פ"ח דל"ל קרא שאין שבועה בשלא ממין הטענה הא לא הוי הודאה כלל: אכן זה דוקא באם ליכא עדים שראו עכ"פ ששורו נגח אבל באם יש עדים אכתי הוי מוב"ק מצד חיוב ע"י העדים, וא"כ ע"כ צריך לתרץ דלא הוי מוב"ק משום תי' ראשון דלא שייך אישתמוטי, (ואף דעדים מחייבים שבועה מדר' חי' אף באין טעם אישתמוטי אכן ידוע סברת המפרשי הים בפ' שור שנגח את הפרה אות א' ובפ' הכונס אות ט' דבקנס ליתא לדר"ח, וכאן בחמין דהוא פלגי נזקא לא שייך חיוב ע"י עדים באם ליכא טעם אישתמוטי והבן: וא"כ מיושב הכל דשפיר פסק הרמב"ם דע"י עדים חייב, ועכ"ז אין לומר דמיירי בעדים דא"כ הוי מוב"ק כנ"ל, דהא הקושי' הוא מתם ומועד דלא שייך שם התי' מאישתמוטי דהא במועד דמשלם מעלי' י"ל באמת אישתמוטי כנ"ל, וא"כ ע"כ מיירי בליכא עדים שלא יהי' מוב"ק, דע"י עדים יתחייב שבועה (אף דאין דינו של ר"ח בקנס אכן בתובעו ממועד דהוי מהעליי' לא הוי קנס והבן) ושפיר מקשה הש"ס, אכן מגדול וקטן לא הי' הקושי' כ"כ דהי' נוכל לומר דמיירי באיכא עדים ושפיר הוי ממין הטענה לדעת הרמב"ם, ואי משום הקושי' דהוי מבמ"ק הי' נוכל לתרץ דבשניהם תמין לא שייך אישתמוטי דהא הוי הגופים לפנינו, ומיושב כונת רש"י והוא כפתר ופרח: ידידו סימן ל ב"ה י"ג סיון תרס"ג פלונסק. לכבוד ש"ב וידינ"פ הרב הגאון הישיש המפורסם פאר הדור וכו' מו"ה יוסף לעווינשטיין שליט"א אבד"ק סעראצק. הגיעני מכתבו הנחמד המבשרני בשורת ששה