בית יחזקאל (מיכלסון) רח

איברא דראיתי לזקיני הגאון בס' הפלאה שהקשה על תי' הפ"י דלשיטת הפוסקים דבלא הוי לי' למידע לא אמרינן מתוך שאיל"מ, וכאן לא הוי לי' להבעל למידע מתי נאנסה עיי"ש אבל י"ל כדברי הש"ך ז"ל שם דהא דלא הוי לי' למידע לא אמרינן מחשואיל"מ דוקא אם אנן יודעים דודאי שא"י או שהבע"ד שכנגדו מודה בודאי שא"י אז לא הוי מחושואי"ל דהא ודאי לא הוי כלל מחויב שבועה דהא אנן יודעים באמת שא"י, אבל אם התובע חושד להנתבע שיודע שפיר הוי מחושואיל"מ, וא"כ הכא שפיר כ' הפ"י דלר' יוחנן הוי מתוך כיון דהאשה יכולה לומר דהבעל יודע מזה שנאנסה תחתיו ופשוט, ולפי"ז י"ל דלר' יוחנן לית לן כלל האי סברא דחזקה הנוספת על ברי אלים יותר לר"ג, דהא בלא זה לא קשה כלל על ר' יוחנן מהא דר"ג כדברי הפ"י ז"ל, וא"כ ממילא, י"ל דעל ר' יוחנן לא מקשה הגמ' משום דבמתני' דחייב הוא משום דהוי א"י אם פרעתיך כקושי' התוס', ולא נצרך לומר כתי' התוס' דגם זה הוי כא"י אם השאלתני בכדי להקשות על ר' יוחנן, דמוטב לומר כפשוטו דהוי כא"י אם פרעתיך ושלא לעשות קושי' על ר' יוחנן ודוקא על ר"נ דאליבי' קאי כל השקל' וטר' שם בכתובות וצריך לחדש דחזקה עם ברי אלים טפי, א"כ גם כאן אף דהוי א"י אם פרעתיך אכתי נגד זה יש חזקה עם השמא של הנתבע דהשתא מתה בעידן שכירות והוי רק א"י אם נתחייבתי, אבל לר' יוחנן לית לן סברא זו והחזקת חיוב דא"י אם פרעתיך עומד בתוקפו ולכך חייב במשנתינו: בב"מ דף צ"ז זה אומר שאולה מתה והלה אומר א"י חייב ופירש"י משום דהוי ברי ושמא ברי עדיף ומתמה הגאון בעל פני יהושיע דלמה מפרש רש"י הטעם שלא אליבא דמסקנא דמסיק הטעם דמיירי שיש עסק שבועה ביניהם, ובפרט דלא קיי"ל כר"ה דבו"ש ב"ע עיי"ש ולענ"ד דלא קשה לפי מש"כ בצל"ח ברכות ד"כ ע"א ברש"י ד"ה נשים ועבדים וכו' ותפילין נמי מ"ע שהז"ג היא דסבר לילה ושבת וכו' ויש לדקדק מי הכריח לרש"י להכניס עצמו בטעם המשנה בפלוגתא דהרי זה גופא דשבת ולילה לאו זמן תפילין נינהו הוא פלוגתא דתנאי בפ' בתרא דעירובין ועדיפא מיניה הוה לרש"י לפרש דפטירי מתפילין מטעם דאיתקש לת"ת כדמפורש בקידושין דף ל"ד ע"א, ונראה לפי הכלל שאני רגיל לומר לתלמידיי שדרכו של רש"י תמיד בהמשניות לפרש המשנה לפי הה"א של המקשה ולא לפי המסקנא כדי שיהי' שייך סוגיות הגמ' על המשנה כסדר, והנה המקשה שהקשה לקמן ובמזוזה פשיטא ע"כ לא הוה ידע מההיקש של ת"ת דאל"כ לא הוה מקשה פשיטא והתרצן הוא שחידש לו ההיקש ולפי"ז שהמקשה לא אסיק אדעתא ההיקש א"כ איך הקשה על תפילין פשיטא אדרבא הי' לו להקשות למה פטורים מתפילין ולכך הוצרך רש"י לפרש במשנתינו דמתפילין פטורי אף בלי ההיקש מטעם דהוי מ"ע שהז"ג וכו' עיי"ש, א"כ גם כאן ניחא: והנני מחכה לתשובתו, וחותם בברכות שבמקדש, ש"ב אוה"נ סימן כ בשם ה' ד' פקודי תרס"ב פלונסק. לידי"נ הרב המאוה"ג מוהר"ר חנוך העניד נאוורי נ"י אבד"ק באדזאנאווי. אחדשכ"ת מכתבו קבלתי, ואשר הציע לפני תמיהתו בפ' עקידה ויבקע עצי עולה וכו' וישם על יצחק בנו וכו' והלא אסור בגיזה ועבודה וכקושי'