בית יחזקאל (מיכלסון) רז

הכל עולה יפה כפי דברינו הנ"ל והבן]: עוד יש לומר בא"א עפ"י מש"כ בס' זצ"מ שם וז"ל בד"ה לימא תיהוי תיובתא דר"נ התוס' ז"ל נתקשו בזה דהא במתני' הוי א"י אם פרעתיך ותי' דקוש' הש"ס קאי על שאל אחת ושכר אחת ולפי"ז התמי' מאוד על הרמב"ם ז"ל שהוא פסק דחיוב שומרים מתחיל משעת משיכה, וא"כ ממילא בשאלה חצי יום ושכרה חצי יום הוי א"י אם פרעתיך וחייב והרמב"ם פסק בזה שהוא פטור רק בדאיכא עסק שבועה וכן הקשה הלח"מ שם ואמנם לפענ"ד לק"מ קוש' התוס' וכו' דהנה כבר הקשיתי לשאול מדוע מקשה הש"ס על ר"נ ולא הקשה ג"כ על ר"ה דהא ודאי מודה ר"ה היכי שיש חזקה בהדי שמא מלבד חזקת ממון דלא אמרינן ברי ושמא ב"ע וה"נ יש חזקה ג"כ דהשתא מתה בעידן שכורה וקשה נמי לר"ה ואי דנימא כשיטת הנמוק"י דמיירי בששכורה מקודם א"כ גם על ר"נ לא קשה כמש"ל, ונראה ליישב דהנה הש"ך כ' בסי' ע"ה דהיכי דאומר ברי על ההלואה וא"י הפרעון והלה משיב ודאי לי שלא נפרעתי דפטור כיון דלדידי' ס' על הלואה גופא רק הנתבע אומר ברי על הלואה ואיהו גופא מסופק על הפרעון לכן פטור וכתב התומים שם להשיג על הש"ך דמדברי התוס' לא משמע כן דהא בשמעתין ניהו דהמשאיל טוען ברי עכ"ז ספק לו אם מתה מחמת מלאכה והוי ספק על גוף המיתה ועכ"ז משמע דחייב עיי"ש ונ' לפענ"ד בטעמו של דבר דהא באמת סברא רחוקה היא כיון דאיהו באמת מסופק על הפרעון דלמא באמת נפרע והנראה דהנה הטו"ז כ' בסי' ע"ה בטעם של א"י אם פרעתיך דחייב משום דאוקמא אחזקת חיוב משום דודאי חייב לו והו"ל חזקת חיוב וסברא זו מקורה מהרשב"א בחי' גיטין גבי שמעתין דמחצה ע"מ בזרק ד"א קרוב למלוה עיי"ש א"כ לפי"ז י"ל דהכא בשמעתין באמת הוי א"י אם פרעתיך מ"מ כיון דהמשאיל ג"כ א"י דשמא מתה מחמת מלאכה א"כ אינו חייב רק מטעם דאוקי אחזקת חיוב, שהיה חייב לו מקודם, ומטעם זה י"ל דחייב רק דאכתי נהי דיש חזקת חיוב מ"מ נגד זה יש חזקה להשואל דהשתא מתה בעידן שכירות א"כ אוקי חזקה לבהדי חזקה ונשאר ברי נגד שמא וחזקת ממון, והוי שפיר כמו א"י אם נתחייבתי לך דיש ברי ושמא נגד חזקת חיוב, וממילא דמיושב קושי' התוס' ושיטת הרמב"ם ז"ל א"ש על נכון דבאמת בשמעתין הוי א"י אם פרעתיך רק בזה הא"י אם פרעתיך הוי כמו בעלמא א"י אם נתחייבתי לך, דהא נגד חזקת חיוב יש חזקה כנגדו והיא חזקת ממון וה"נ בשמעתין כן הוא, וממילא דמיושב נמי קושיתינו, דלר"ה נמי תקשי, דזה אינו דנהי דלהשואל יש לו חזקה דהשתא מתה בהדי חזקת ממון מ"מ יש להמשאיל חזקת חיוב כנגדו ואינו חזקה נגד חזקה וממילא דנשאר רק חזקת ממון וא"ש ודוק וכו' ע"ש והיוצא מד"ק דכאן הוי חזקת פטור נגד החזקת חיוב של הא"י אם פרעתיך ונשאר רק א"י אם נתחייבתי ושפיר מקשה הש"ס לר"נ, אבל לר' יוחנן יש לומר דלא קשה מידי דהנה בש"ס כתובות דף י"ב ע"ב מתרץ הגמ' שאני התם דאיכא מיגו ושאני התם בר"ג דאוקמא אחזקה וכתבו בתוס' דהאי שינויא דמיגו לא אתי אלא לרב נחמן דלרבי יוחנן בההיא דמוכת עץ ליכא מיגו וכ' שם בפ"י דאיכא למימר דמעיקרא נמי לא שייך האי שקלא וטריא דשמעתין אלא לרב נחמן דאמר לעיל די"א דמקח טעות לגמרי משמע וא"כ לפי טענתו איתרע לה כתובה לגמרי והכי הלכתא משא"כ לר"י דאמר בסמוך כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה א"כ לא תקשי לי' מדר"ג דמתני' דשאני הכא דהו"ל כאומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא שהרי היא תובעת מאתים והוא אומר שמא אין לך אלא מנה ובכה"ג ר"י נמי מודה דהו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם וכו' עיי"ש