בית יחזקאל (מיכלסון) ר

נקובת קוץ הן וזה דוחק ותי' דהגמרא ס"ל דבנפולה צריך לדחוק ירעה היינו בקדשים דצריכין להיות דוקא בני שנה דאל"כ הא אית ליה תקנה לוקמי בדרוסה ודאי דטריפה ודאי ולעולם אסור ולא מהני שהיית י"ב חדש עיי"ש ולענ"ד ליישב דהנה רש"י שם הקשה לריש לקיש דמוקי בנפולה הא מהני בדיקה ותי' דאסור לשחוט משום דהקריבהו לפחתך עיי"ש ובס' לב אריה בשמעתין הקשה דלמה לא הקשה רש"י ז"ל כן גם בהא דר' ינאי עיי"ש ונ"ל דרש"י לשיטתו דסובר בשמעתין דבודאי דרוסה אינו מועיל בדיקה וכמש"כ בתוס' כאן ד"ה דרוסה שאמרו בשיטת רש"י ז"ל והריב"ם ולכן רק בהא דר"ל דמוקי בנפולה מקשה רש"י ז"ל הא מועיל בדיקה, אמנם תירוצו של רש"י משום הקריבהו לפחתך הוא כנגד שיטת הירושלמי מר' אבין בשם ר' יוחנן דאם אין הטריפות ניכר מבחוץ ליכא משום הקריבהו לפתחך וכן תי' בלב אריה כאן שיטת הרמב"ם בפ"ב מהלכות איסורי מזבח ה"י שכ' בהמה שנולד בה אחת מהטרפות האוסר אותה באכילה אסורה לגבי מזבח ה"ה אומר הקריבהו נא לפחתך וכו' ותמה הכ"מ הא בגמרא מפיק ליה מקרא דאורייתא דמן הבקר להוציא את הטריפה עיי"ש ותי' בל"א דכאן קאי על טריפות הניכר מבחוץ ושם בהלכה י"ב קאי על טריפות שאינו ניכר מבחוץ דילפינן מן הבקר וכשיטת הירושלמי עיי"ש דפת"ח. וא"כ זאת כונת קושית הגמרא על ריש לקיש דלמה לא מוקי כר' ינאי בדרוסה ונרויח דלא יהיה קשה עליו קושית רש"י דמועיל בדיקה בנפולה ועי"ז מוכרחין לדחוק דיש איסור הקריבהו לפחתך גם באין ניכר הטריפות מבחוץ ודלא כירושלמי וכר' יוחנן רבי' מוטב לאוקמי כר' ינאי בדרוסת הזאב דאין מועיל בדיקה כנ"ל ומיושב קושית הכו"פ ז"ל עשר והבן: יא והנה בתוס' ד"ה דרוסה שאמרו הקשו לשיטת רש"י דבודאי דרוסה לא מהני בדיקה א"כ הא דלקמן דמורי ביה רב מכפא עד אטמא והיינו ע"כ ודאי דרוסה דרב לא חייש לספק דרוסה עיי"ש וראיתי לש"ב הגאון בישועות יעקב יו"ד סי' נ"ז סק"א שכתב דדרוסת חתול בגדיים וטלאים הוי ספק דרוסה והיינו דלדעת האומרים ודאי דרוסה אין לו בדיקה אבל בחתול כשרואין שאין עליו ארס ה"ז מעיד שלא היה כח להטיל בו ארס כיון דבאמרי רברבי אף שהיא מין בהמה דקה אינו מטיל ארס. אף בגדיים וטלאים אין הדבר ברור שמטיל ארס ואולי לא היה כועס כ"כ עד שמטיל ארס ובזה הי' נראה דהא דקאמר שם רב מורי בענין הבדיקה מכפא ועד אטמא והקשו בתוס' לשיטת רש"י וריב"ם דאין בדיקה לודאי דרוסה ורב סובר דאין חוששין לס"ד א"כ איך משכחת בדיקה לרב ובזה אתי שפיר דדרוסת חתול בגדיים וטלאים פשיטא דאסור לרב כמו דמבואר בש"ס שם לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה בגו"ט והיינו כיון דרואין שעשה מעשה פשיטא דחוששין דיש ריעותא לפנינו ודוקא בהוא שוחק והן מקרקרין דאפשר דלא נגע כלל אבל בזה חוששין אף לרב אבל פשיטא דאם רואין שאין כאן ארס אפשר דלא דרס וכו' עיי"ש ולפ"ז מיושב שפיר קושית התוס' דאין לאוקמי כר' ינאי ובדרוסת חתול בגדיים וטלאים, דאי מיירי בגדיים וטלאים א"כ שוב חשיב כספק דרוסה ומועיל בדיקה וא"כ קושית רש"י דמקשה בנפולה הא יש עצה בבדיקה יהי' קשה גם בדרוסה ונצטרך לתרץ משום הקריבהו לפחתך, ומה נרויח באם ר"ל יתרץ כר' ינאי הא שוב קשה קושית הכו"פ דמוטב לתרץ בנפולה דאין מהצורך להעמיד הא דזבחים הכשירים שהי' בהם איזהו פעולה ומקרה מלהעמיד בדרוסה דמוכרח לאוקמי דגם בזבחים הכשירים היה בהם מקרה היינו נקובת קוץ כנ"ל והבן: ידידו