בית יחזקאל (מיכלסון) קצד

שאינו כאולי הוא עצמו חוזר ומתערב רק כאולי מעי אחר נתערב בו כנ"ל ודו"ק ועיין בשו"ת תפארת צבי חיו"ד סי' ו' ובשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' ס"ה: עכ"פ לענין דינא כבר כתבתי דכ"ח יפה הורה ועיין בס' דרכי תשובה סי' מ"ז סקכ"א שכ' וז"ל ועיין בהגהות הגאון ח"ס ז"ל הנדפס מחדש בלבוב ביו"ד מהד"ק שכ' דכיון שרבו הפירושים בסתירת דברי המחבר בזה ולכולן לא נכון ע"כ אין. לסמוך על דברי המחבר שבסעי' זה עיי"ש: ידידו סימן כד בשם ה' יום ה' ויחי תרס"ב פלונסק. לכבוד מופלא ומופלג מו"ה צבי הירש נ"י מאקאווסקי בעיר קאליש. הנני לבקשתו להשיב לו על קושיותיו אשר הציע לפני ואלה המה א' בבעל הטורים פ' תצא (כ"ד ג') שכ' וז"ל או כי ימות האיש האחרון ולא אמר השני לומר שהוא אחרון שאם נשאת לשני ומת לא תנשא עוד דבתרי זמני הוי חזקה עכ"ל ומקשים העולם דדוקא תרי גיטין או תרי מיתות לא תנשא עוד אבל פעם בגט ופעם במת בעלה לכ"ע מותרת להיות לאיש השלישי עכת"ד הנה לכאור' הקושיא עצומה דהא בפירוש מבואר בש"ס כתובות דף מ"ג ע"ב טעמא דהשיאה וגרשה השיאה ונתארמלה אבל נתארמלה תרי זימני תו לא חזיא לאינסובי אגב אורחיה קא סתים לן תנא כרבי דאמר בתרי זימני הויא חזקה ועיי"ש ברש"י ובתוס' ד"ה טעמא הרי דע"י גט ומיתה לא הוי חזקה, וכן מבואר בש"ס יבמות דף כ"ו ע"א דקאמר קס"ד מיתה אמיתה וגירושין אגירושין נימא מתניתין דלא כרבי דאי כרבי האמר בתרי זימני הויא חזקה לא מיתה אגירושין וגירושין ומיתה וברש"י שם ד"ה וגירושין דהכא אמת הרגתיו ומש"ה כשנתגרשה משני זה מותרת לשלישי שעדיין לא הוחזקה בחדא ריעותא תרי זימני עכ"ל הן אמת דגם על שיטת רש"י ז"ל שם ביבמות דה"ה באשה שנתגרשה ב' פעמים אין לישא אותה הקשה הבעה"ט בש"ע אהע"ז סי' ט' סק"ח מש"ס יבמות דף ס"ד ע"ב דהול"ל איכא בינייהו דגירשה לענין אי מעין גורם או מזל גורם עיי"ש אבל אי משום הא לא אירי' דכבר כתבו בתוס' ב"ב דף ה' ע"ב ד"ה ואפי' מיתמי דבכמה מקומות יכול למצוא איכא בינייהו טובא ואינו חושש אלא דבר אחד או שנים עיי"ש וכן יש ליישב בזה שיטת הנודע ביהודה תאע"ז מהד' סי' ט' שמחדש לחלק לענין אשה שאינה מתפרנסת ע"י בעלה רק שהיא אשת חיל ומצלחת במו"מ די"ל ג"כ איכא בינייהו זה וכ"כ בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' צ"ב ליישב גם שיטת הרא"ש והנ"י עיי"ש, אבל גירושין ומיתה לית מאן דכר שמי' שיהי' חזקה אכן ראיתי בס' בעל הטורים ישן פ' תצא (עם פי' עיטור בכורים מהרה"ג ר' ברוך ש"ץ מק' וויטלש הובין משנת תקי"ב) שכ' שם בזה"ל או כי ימות האיש האחרון ולא אמר השני לומר שהוא אחרון שאם נשאת לשנים ומתו לא תנשא עוד דבתרי זמני הוי חזקה וכו' וכן מצאתי בבעה"ט בחומשים מקראות גדולות ד' ווארשא ואם כי גם עפ"י גרסא זו דברי הבעה"ט צריכים ביאור, עכ"פ נראה שנשתבשו דברי בעה"ט הללו בדפוסים וראיתי בחומש ד' לבוב שנת תרכ"ח עוד גרסא אחרת בבעה"ט כזה דשם איתא שאם נשאת לשני ומת לא תנשא עוד דבתרי זמני הוי חזקה ואף אשה בתלת זמני הוי חזקה עכ"ל: עוד הציע לפני קושית הגאון בשו"ת בית יעקב סי' פ' וכ"ה הגאון בס' חקר הלכה על מה שכ' הבעל הטורים בפ' מטות