בית יחזקאל (מיכלסון) קצא

עירוב לצאת צריך להיות אצבע שיתערבו יחד וא"ש והן דברי הש"ע וכו' ולק"מ דהא דהכשיר למטה היינו דוקא מצומצם כאצבע שהוא דרך הענפים ובס"א איירי שהם גדולים מאצבע וכן ראוי להורות דוקא אצבע דבטל ולא יותר עכ"ל, וכ"ד התבואת שור סי' מ"ז סק"ד וז"ל ולענין דינא יש להחמיר ככולהו פירושי הנזכרי' ואין להכשיר מעי יתר שאינו מעורב בסופו כ"א כשבמקום יציאה מקיבה ברוחב אצבע ולא ניכר שום פירוד או סי' ברחבו שעתיד ליפרד ויהי' שנים וגם אין אורכו יותר מאורך אצבע וכל זה בהפסד מרובה דוקא כמ"ש הש"ך, ודוקא אחד ולא שנים כמ"ש שם ובדליכא הפסד מרובה יש להטריף בכל ענין עכ"ל וכ"כ הפרמ"ג סי' מ"ז בשפ"ד סק"א וז"ל ומ"מ לענין דינא העלה שאין להכשיר מעי תלוי כ"א בתחלה הם אורך אצבע אחד ואין ניכר שם כלל שהם שנים והיתר הזה אין באורכו כי אם אצבע אז כשר בהפסד מרובה דוקא, ובאין הפסד מרובה צריך ג' תנאים אחד דמתחלה הם אחד באורך אצבע ולבסוף ג"כ כלין כאחד באורך אצבע וכל אורכו של יתר רק אצבע אז כשר ולא באופן אחר, וכן העלה הפר"ח וכו' וכן ראוי לפסוק להלכה שאין כשר כ"א בג' תנאים המוזכרים עכ"ל וכ"כ בס' דעת קדושים סי' מ"ז סק"א וז"ל מעי יתר מאצבע סתום בסופו גם בהפסד מרובה אי אפשר להקל וכו' מוסכם שלא להקל גם בהפ"מ עכ"ל א"כ בעובדא דידן דאורך המעי יותר מרבע אמה ומה גם דאינו לא הפסד מרובה וגם לא הפסד מועט, דאם יהי' טרפה יקחו המוכרים הנכרים לעצמם למסחרם, בודאי אין אופן להתיר: והנה בש"ס חולין שם יש לתמוה לפירש"י ז"ל דהיכי שייך לומר דהדרי וערבי וחד אמר אע"ג דלא הדרי וערבי כיון דתרוייהו מודו בעירוב רק לזה צריך שיתחיל העירוב מלמעלה אחר שנתפרדו כאצבע ולמר מלמטה סמוך למקום שפיכת הריעי כמש"כ רש"י בד"ה מלמטה דסמוך לנקב הרעי מתחברין וכבר עמד בזה בהרא"ש פ' אלו טריפות סי' נ"ד וז"ל ורש"י פי' וכו' וקשה לפירושו דתרווייהו בעי הדרי וערבי אלא דחד אמר דהדרי וערבי עד כאצבע וח"א מלמטה, עוד הקשה שם הרא"ש על פי' רש"י וז"ל וגם לא מיקרי שני בני מעיים אם אינן חלוקין אלא בכאצבע עיי"ש וזקיני רבינו בס' מעדני יו"ט סק"ר כ' דלפי' הר"ן בכונת רש"י ז"ל לא קשה עוד קושי' ראשונה של הרא"ש אבל קושיא השנייה במקומה עומדת עיי"ש [הן אמת דלולא פירש"י ז"ל יש לפרש לפי דרכו בקודש דהך מ"ד דסובר הוא דהדרי וערבי מפרש דהך עד כאצבע מלמעלה למטה דהיינו ממקום שיוצאין הם פרודין עד כאצבע ולא יותר ולמ"ד לא הדרי וערבי מפרש בהיפוך שהם פרודים מלמטה עד למעלה באצבע דכאצבע ליציאה הם מחוברים ואח"כ הם פרודים לגמרי עד סופם, והיינו דקאמר מאי עד כאצבע עד כאצבע מלמטה והיינו מלמטה הם פרודות עד כאצבע למקום שיוצאין דשיעור אצבע זה הם מחוברין וממילא לא הדרי וערבי כלל ומצאתי כעין זה בס' תפא"י שם] עוד קשיא למ"ד והוא דהדרי וערבי דכיון דלא מפרש למטה ממילא הך כלין עד כאצבע כך הכוונה דהדרי וערבי והיכי שייך לומר והוא דהדרי וערבי דמשמע דתרי מילי נינהו: ולתרץ הכל נלענ"ד בהקדם מה דאיתא בשו"ת רבינו יהודה בן הרא"ש סי' פ"ה שכתב הרב ריב"א וז"ל עוד ילמדנו מעי היוצא ממעים כענף היוצא מן האילן ואינו מריק כלל למעים אפי' לאח שנפרד, כי אם הוא מריק למעים כבר כתב בתשו' מורי אביך ז"ל שהוא מותר אבל זה נראה ממש שהוא יתר יורינו רבינו מה נעשה בו וכו' והשיב וז"ל ועל השאלה השני' נ"ל כאשר כתבתי כי הוא יתר וטרפה וכ"כ בפסקי א"א ז"ל יהודה בן הרא"ש ז"ל עכ"ל ומבואר דס"ל דאין סתירה מתשובת