בית יחזקאל (מיכלסון) קצ

כענף מן הבד מובדל שלא נתערבה בסוף, וכפי עדות העדים כשרים ונאמנים שראו המעי היתר היה בהמעי היתר רעי וסתום בסופה כמו הסגיא דיבי ואורך המעי היתר היה יותר מרבע אמה, והיה זה המעשה במקום שהקצבים ישראלים קונים הבהמות מטבחי נכרים באופן זה שאם תהי' הבהמה כשרה יקחו הישראלים הבהמה ואם תהי' טריפה יקחו המוכרים הנכרים לעצמם למסחרם, איך ראוי לפסוק בזה הדין להלכה ולמעשה, וכ"ת הורה בזה להטריף ושואל חות דעתי בזה: הנה אם אמנם טרדותיי מרובים אמרתי להשיבו מפני הכבוד, כבוד ת"ח גדול כמוהו ירבו בישראל, כי הורה, כדת של תורה, ומקור ההוא דינא בש"ס חולין דף נ"ח ע"ב העיד ר' נתן בר שילא רב טבחיה דציפורי לפני רבי על ב' בני מעיים היוצאין מן הבהמה כאחד שהיא טריפה וכנגדן בעוף כשרה בד"א שיוצאין בשני מקומות אבל יוצאין במקום אחד וכלין עד כאצבע כשרה פליגי בה רב אמי ורב אסי חד אמר הוא דהדרי וערבי וחד אמר אע"ג דלא הדרי וערבי, בשלמא למ"ד הוא דהדרי וערבי היינו דקתני עד כאצבע אלא למ"ד אע"ג דלא הדרי וערבי מאי עד כאצבע עד כאצבע מלמטה וברש"י שם ד"ה אבל יוצאין ממק"א סמוכין זה לזה וכלים עד כאצבע וחוזרין ומתחברין בתוך רוחב אצבע פליגי בה בהיכא דיוצאים ממק"א דקתני כשרה וברש"י שם ד"ה מלמטה סמוך לנקב הרעי מתחברין כדי שיהא הריעי יוצא ממקום אחד עכ"ל ועיי"ש פירוש הרי"ף ז"ל ופי' הר"ן ז"ל ועיי"ש בהרא"ש, והנה איתא בש"ע יו"ד סי' מ"ז סעיף א' בהמה שנמצאו בה שתי מעיים טריפה כגון וכו' או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל וכו' ושם בסעיף ה' איתא הדרא דכנתא שיוצא מאמצעיתה יתרת שתלוי בדקין כמו מעי קטן באורך אצבע כשרה ע"כ ודין זה דהדרא דכנתא הוא דעת הראב"ן שמביא המרדכי חולין פ"ג סי' תרל"ו וזכרו בתשובת הרא"ש וזקיניי המהרש"ל והב"ח סי' מ"ז וכל הפוסקים הקשו דברי הש"ע אהדדי ביש"ש דהא בסעיף א' פסק דאפילו כענף היוצא מן שז טריפה ואיך מביא כאן דעת הראב"ן וכן קשה על הרא"ש שמביא בתשובה דעת הראב"ן ובהרא"ש בפסקיו פוסק כהרי"ף דאסור אפילו בדק מן הדקין ותירץ הש"ך שם סק"ז דבס"א מיירי דוקא בשני מעיים יוצאים כאחד אבל הכא הרי אינו יוצא רק מעי א' אך שאח"כ רחוק מן הקיבה יוצא מעי קטן מן אותו מעי והוי ליה דק היוצא מן הדקין ולכך כשר, וכתב עוד ומ"מ במקום שאין הפסד מרובה יש לאסור בדק היוצא מן הדקין כדעת רבי שמואל חתנו של הראב"ן והרי"ף ושאר ראשונים שחולקים עיי"ש אכן בטו"ז שם סק"ה מתרץ סתירת הש"ע באופן אחר וסיים אבל לא נעשה מעשה אלא גם בהדרא דכנתא טרפה ביתר וכן מסקנת הרש"ל עכ"ל א"כ הוא מחמיר יותר ואוסר גם בהפסד מרובה: וכן יש להטריף בנידן שאלתו דמעכ"ת לפימש"כ בכו"פ יו"ד סי' מ"ז סק"ד לתרץ סתירת הש"ע הנ"ל וז"ל י"ל דמחבר בירר דרך לעצמו בהבנת הגמרא לגי' בה"ג בשלמא למ"ד לא הדרי ערבי היינו דקתני וכלין אלא למ"ד הדרי וערבי מה וכלין ומשני כלין למטה והדבר תמוה ונראה דודאי מחבר ס"ל כאשר הנסיון מעיד שנמצא לפעמים מן המעי יוצא ענף וסעיפים רק אינם גדולים יותר מאצבע כי לכך נתנו חז"ל פה הכל שיעור אצבע כי דרך הענף להיות אצבע, וא"כ קושיא הגמרא שפיר בשלמא למ"ד לא הדרי ערבי רק כשר הואיל וכך הסדר ענף יוצא א"כ צריך להיות רק אצבע וזהו וכלין עד אצבע ואין לו משך יותר כאורתי' הענפים המתפצלים אלא למ"ד הדרי וערבי א"כ אין שריוח' מחמת אורתי' דענפים רק הואיל ומתערבים אחד הוא וא"כ מה צורך משך אצבע ומשני באמת פי' כאצבע למטה קודם