בית יחזקאל (מיכלסון) קפו

בס' שבולי דוד בכללי טריפה א"ח פ"א דט"ז ע"א שוב ראיתי שכ"כ הישוע"י בתשובתו שהובא בשו"ת מנחת שי סי' ל"א: והנה במק"א כתבתי ת"ל בההיא ענינא בש"ס (חולין דף ק"מ ע"א) ת"ש שחי צפרים וכו' ועוד בין למ"ד טרפה חיה בין למ"ד א"ח מדתנא דבי רבי ישמעאל נפקא דתניא דר"י נא' מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ וכו' אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר. ופירש"י שעיר המשתלח דאסור במום דבעי ראוי לשם שבאיזה שיפול הגורל לשם יהי' ראוי למזבח עכ"ל. והק' המהרש"א ז"ל דהול"ל לענין שאסור בטריפ' דבהכי קיימי' ולא לענין דאסור במום ע"ש. והוא פליאה. ואמרתי ליישב ע"ד החידוד. בהקדם מה שתירץ זקיני הגאון הקדוש רשכבה"ג מ' משה צבי הירש מייזילש זצ"ל אבד"ק זאלקווא בספרו חמדה גנוזה בחי' חולין די"א את שיטת הרמב"ם ז"ל דיליף דטריפה בשעיר המשתלח מיעמד חי. ותוכן ד"ק דאיתא (בש"ס יומא דף ס"ג ע"א) דילפינן מקרא דקרבן לה' שלא יקדישנו לשעיר המשתלח מחוסר זמן. ומק' הגמ' טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי הוי אמינא שהמ"ש קדוש במחוסר זמן והא אין הגורל קובע לעזאזל אלא בראוי לשם ותי' רבינא כגון שהומם וחללו על אחר. ומנא תימרא דפסול בי' מומא דתניא ואשה לא תתנו מהם לה' לרבות שעיר המשתלח ואיצטרך למיכתב בע"מ ואיצטרך למיכתב מחו"ז וכו' ומביא קושית העולם דל"ל קרא דבע"מ פסיל בשהמ"ש הא שפיר נוכל למילף מקרא דילפי' דמחוסר זמן פסול וק' קושית הש"ס ל"ל קרא הא אין הגורל וכו' ותי' רבינא כגון שהומם וכו' וא"כ שפיר נדע דמום פוסל. ותי' שם בהקדם ש"ס (ר"ה דף ו' ע"ב) דתם מונין שנה משעה שנראה להרצאה ובעל מום משעה שנולד א"כ לכאורה קשה דמה מק' הגמ' ל"ל קרא תיפוק לי' דאין הגורל קובע וכו' דלמא באמא כן הוא דעל איסורא ששעיר המשתלח לא יהי' מחוסר זמן לא צריך קרא. רק הקרא היתרא קמ"ל דהא השני שעירים של יוה"כ הי' חטאת. וחטאת שעברה שנתה למיתה קאזלה וא"כ אי לאו קרא דכ' רחמנא לה' לרבות שעיר המשתלח הו"א ששהמ"ש מצד עצמו כשר מחוסר זמן. רק דהפסול הוא שמא יעלה עליו הגורל וכו' וא"כ אם הי' לנו שני שעירים והם בני שנה בשעה שנראה להרצאה הו"א דפסול והייתי מהפך הסברא לומר שאין הגורל קובע לה' אלא בדבר שראוי לעזאזל וכיון דהשעיר לעזאזל כשר מחוסר זמן וא"כ מונין לו שנה משעה שנולד וזה השעיר שהוא בן שנה משעה שנראה להרצאה הוי חטאת שעברה שנתה ופסול. לכך כ' רחמנא לה' לרבות דשעיר המשתלח פסול מחו"ז מצד עצמו. וא"כ מונין לו שנה משעה שנראה להרצאה ואם שני השעירים הן בני שנה משעה שנראה להרצאה הם כשרים ורחמנא בא להורות לן היתרא. ותי' דלפי הס"ד דקושי' הגמ' דאין מחוסר זמן פוסל בשהמ"ש א"כ גם עברה שנתה אינו פוסל בו. ושוב הק' דא"כ אכתי נימא דצריך קרא דשהמ"ש פסל מצד עצמו בכדי שנדע דגם עברה שנתה פסול בשהמ"ש. אמנם גם זה אינה קושי' כלל דמשום האי טעמא גופא דאין הגורל קובע וכו' דנוכל ללמוד פסול דמחוסר זמן נוכל ללמוד גם פסול דעברה שנתה וכו'. אמנם עדיין יש ליישב קושי' הגמ' עפ"י הנ"ל דצריך קרא למחוסר זמן דגם בעברה שנתה פסול. ואי קשה הא גם עברה שנתה תיפוק לי' דאין הגורל קובע וכו' דהנה בשהמ"ש כתי' יעמד חי לפני ה' ואיתא (יומא דף מ') עד מתי זקוק לעמוד חי עד שעת מתן דמים של חבירו. א"כ יש למצוא דהוצרך רחמנא לכתוב ששהמ"ש יהי' פסול בעברה שנתה ואין להקשות בזה תיפוק לי' דאין הגורל קובע כו' דיש להמציא בהאי גוונא כגון שהי' לי' שני שעירים שהיו בני שנה משעה שנראה להרצאה וכנ"ל. ואת