בית יחזקאל (מיכלסון) קפה

משום דחלק של כ"א מישראל מועט ולכך מותרים להנות הנודרים והבן: שם ביצה דל"ט ע"ב וסבר ר"נ יש ברירה עיין במהרש"א. ובפ"י. ובס' שמחת יו"ט ד"ה ברש"י ד"ה כרגלי. והנה בפ"י הק' והא דלא משנינן הכא דכי לית לי' לר"נ ברירה היינו מדאורייתא אבל בתחומין י"ב כרבי אושעיא דלעיל דל"ח ע"ש. ועיין בשמחת יו"ט שם ד"ה וסבר ר"נ ולענ"ד ליישב עפימש"כ בס' שמחת יו"ט שם ד"ה הכא במאי עסקינן. וק' הא הך מתני' ע"כ ל"ל ברירה. דאי יש ברירה אמאי אסורין בדברים של אותה העיר הרחוב ובית הכנסת דהא ראב"י ס"ל י"ב וא"כ מותרים בדברים שאין בהם דין חלוקה כדאיתא בנדרים דמ"ו ע"ב וכן תמה הר"ן דמ"ח בנדרים על הרמב"ן שפסק כראב"י ופסק שאסורים בדברים של אותה העיר. ואפשר לחלק דהך ברירה דהכא דבורר חלקו מחלק חבירו אית לי'. אבל בהך דהחלקים נשארים מעורבים ל"ל ברירה ע"ש וא"כ כיון דבאמת ס"ל לר"נ דא"ב רק דכל הקושי' הוא מברירה שבורר חלקו. דבגדים כנגד גדים ע"כ דל"ל ברירה אף שבורר לו חלקו. ובברירה כזו לא מצינו חילוק בין דאורייתא לדרבנן. דכיון דחזינן לר"נ בגדים כנגד גדים דל"ל ברירה אף בבורר חלקו מחלק חבירו. א"כ איך נאמר בהא דבור באמצע הדרך דאית לי' ברירה ואי משום דבדרבנן אית לי' ברירה. ז"א דלמ"ד דל"ל אף ברירה דבורר חלקו אפשר ל"ל ברירה אף בדרבנן והבן: ידידו סימן כב שם ה' א' חו"ב תרס"ד פלונסק. לכ' ש"ב יד"נ האברך הרב הגדול עדיו לגאון ותפארת וכו' מו"ה יחיאל קעסטינבערג נ"י, וכעת הגאבד"ק ראדוס. מכתבך קבלתי וכו' ובדבר הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' עבודת יוהכ"פ שפסק דשעיר המשתלח לא יהי' טריפה דכתי' יעמד חי לפני ה' ולא טריפה. ומקשים המפורשים הא בש"ס (חולין דף י"א ע"ב) ילפינן דשעיר המשתלח טריפה פסל מסברא דאין הגורל קובע לעזאזל אלא בראוי לשם. ואף דהרמב"ם ז"ל מצא דרשה זו דיעמד חי בספרי. מ"מ למה הניח תלמודא דידן וכ' כלימוד הספרי. והנה במשל"מ תי' דקרא איצטרך להיכא שנטרפה אחר הגרלה. אכן מקשים עליו בלב אריה חולין שם דעדיין לא מתיישב דא"כ למה לא קאמר הגמ' הך דרשא דיעמד חי דעדיף טפי. והנה בס' אור חדש פסחים בסוגיא דחזקיה תי' דהא דחולין דאין הגורל קובע וכו' הוא מימרא דרב אחא בר יעקב. והוא לשיטתו דסובר (חולין דף נ"ז) הלכה טרפה יולדת ומשבחת וא"כ מכש"כ דס"ל דטריפה חיה כמש"כ בתוס' חולין דף ק"מ ולפי"ז לדידי' לא נשמע מיעמד חי ולא טריפה דהא גם טריפה נקרא חי ולזה הוצרך ראב"י לומר הטעם לפסול משום דאין הגורל קובע וכו'. אבל הרמב"ם דפוסק טריפה אינה חיה נוכל למעט מיעמד חי ע"ש. אכן הלב אריה סותר תי' זה ע"ש: ולענ"ד לתרץ עפ"י שיטת זקני המהרש"ל ביש"ש פ' אלו טריפות סי' פ' ליישב דעת הרשב"א בתשוב' סי' צ"ח דהא דטריפה אינה חיה היינו רוב אינם חיים אבל מיעוט חי א"כ קודם דילפינן דאזלינן בתר רוב יש לומר דגם טריפה נקרא חי ולא נוכל למילף מהא דיעמד חי. אבל בתר דילפינן לדידן דאזלינן בתר רוב א"כ טריפה לא מיקרי חי כיון דרוב אינם חיים ושפיר מביא הרמב"ם מקרא דיעמד חי. ומצאתי שכונתי בזה ח"ל לתי' הישועת יעקב סי' נ"ג ביו"ד הובא