בית יחזקאל (מיכלסון) קעז

אופנים או דר"ע דסובר דגם במצא אחרת וכו' הוא בזיווג שני, ובזיוג ראשון ע"כ כב"ה ס"ל, או דר"ע דוקא במגרשה מדעתה אבל באם מגרשה בע"כ ס"ל כב"ה דצריך דבר עיי"ש דפח"ח וש"י משיב דברים נכוחים: **(י)** הנה בקושית העולם הובא בקרבן נתנאל סוף גיטין ובפ"י דלמה לי איסור גרושה לכהן לב"ש דמגרשין משום ע"ד א"כ הו"ל זונה הנה לכאור' י"ל כתירץ הירושלמי הובא בתוס' שם דאיצטרך קרא דלא יוכל בעלה אשר שלחה לשוב לקחתה לעבור עליו בשני לאוין א"כ י"ל גם בגרושה לכהן אכ"א ב' לאוין, אכן באמת בירושלמי הגרסא לעבור עליו בלאו ועשה וכן הוא בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ק"ד, ובאמת הקשו האחרונים דאין לומר כגרסת התוס' לעבור בב' לאוין דהא אין. איסור חל על איסור ואיסור זונה אתי מעיקרא קודם שגירשה ואיך יחול איסור דמחזיר גרושתו אכן אם נאמר כפי המבואר בירושלמי לעבור בלאו ועשה דמחזיר סוטתו הוי רק עשה דונטמאה כדאיתא ביבמות דף י"א וא"כ שפיר חל איסור דמחזיר גרושתו דהא מבואר בתוס' שבועות דכ"ג ד"ה דמוקי דאיסור לאו חל על עשה וא"כ ממילא בגרושה לכהן אין לומר כן דהא שם איכא באמת ב' לאוין ואין איסור חל על איסור דהא לאו דזונה קדים ולא חל איסור גרושה, וא"כ אין לתרץ תי' של הירושלמי על קושית העולם, אכן ראיתי בחי' חמדת שלמה גיטין שם דכ' די"ל שפיר כגרסת התוס' לעבור בב' לאוין ומדייק מזה דב"ש סוברים איסור חל על איסור, וב"ה י"ל דס"ל אין איסור חל ע"א והי' קשה להם קושית הירושלמי ולכך סוברים דדבר היינו בהקדיחה תבשילו ושפיר איכא גירושין בלא איסור ערוה, ור"ע לשיטתו דסובר ג"כ אאחע"א כמש"כ בתוס' פ' גה"נ ולכך סובר ג"כ דמגרשין באם לא תמצא חן בעיניו עיי"ש (ועיין מלא הרועים כללי אחע"א בשיטת ר"ע), ולפי"ז שפיר יש ליישב גם קושית העולם לב"ש דבא איסור גרושה לכהן לעבור בב' לאוין ופשוט הוא, ועיין בחי' הרי"ם. אע"ז סי' קי"ט מחודש ד' ועיין בשו"ת מהר"ם מינץ סי' כ"ו: **(יא)** הנה בשיטת הרמב"ם בפי' המשנה משמע דפסק כב"ה אכן בפרי חדש אע"ז קי"ט מבואר דפסק כר"ע ובאמת כן מצאתי בהלכות גדולות ריש ה' גיטין דפסק כר"ע וכן יש לפרש שיטת הרמב"ם ויהי' מיושב קושית הב"ש על הרמב"ם ז"ל ומצאתי בחי' הרי"ם אע"ז סי' קי"ט מחודש ה' שכ' כן וששתי כי כוונתי ת"ל לדבריו: והנה מה דעמד הפר"ח שם על הרמב"ם ז"ל דהשמיט דינו דרבא דפשט לי' לר"פ דעביד עביד י"ל דכל שאלתו היא לשיטת רבא דסובר כל מילתא דאמר רחמנא ל"ת אאל"מ לכך שאל ר"פ לרבא אי גם כאן לא מהני או דנימא כתי' הפני יהושע דכאן לא שייך לומר כל מילתא וכו' דליתא ללאו מפורש אבל הרמב"ם דפוסק כאביי דכל מילתא וכו' אע"מ א"כ ליתא לשאלת ר"פ והבן, ועיין בהק' הפ"י לכתובות, ובפתיחה לס' אור חדש לקידושין: סימן כ בשם ה' ט' טבת תרנ"ז פאונסק. לידי"נ הרב הגדול מוה' יונתן מרדכי נ"י לענעטטער אבד"ק סאכאטשין. אחדשכ"ת הנה הציע לפני דברי רש"י התמוהים במ"ק דף כ"ה ע"א סבור לאצויי מפוריא לפוריא א"ל ר"ח הכי גמירנא חכם כבודו במטה הראשונה דאר"י א"ר מנין לחכם שכבודו במטה ראשונה שנאמר וירכיבו את ארון