בית יחזקאל (מיכלסון) קעד

הוי גט כלל ומה דעביד לא עביד כלל ומעשיו אינם מועילים ומטעם דרבא בתמורה דכל מילתא וכו' והכא ליכא איסור כלל כמ"ש הפוסקים ז"ל דהך דב"ש וב"ה לא הוי רק עצה טובה, דאל"כ קשה הא אמרינן בכ"מ גירושין איתא בע"כ, וא"כ כיון דליכא איסור ודאי כל אחד יעבור ויגרש את אשתו ומש"ה לא מהני', משא"כ בהך דאונס הוצרך התורה לכתוב דמה דעביד לא עביד, דאל"ה הו"א כיון דהכא איכא לאו ומלקין אותו ודאי לאו כל אחד רוצה לעשות איסור ואם עבר הקולר בראשו תלוי ומעשיו קיימים מש"ה הוצרך התורה לגלות דמה דעביד לא עביד והיא קושי' נאה לדעתי עכ"ל, ולענ"ד דהנה באמת כ' בס' גט פשוט אע"ז סי' קי"ט סק"ו וז"ל וראיתי בס' מנהיר עיני חכמים דף פ"ו דכ' דהא דתנן לא יגרש וכו' אלא א"כ מצא בה ע"ד הוא דרך עצה טובה אבל איסורא ליכא מדלא קתני אסור לגרש וכו' והוא מדברי הלבוש יע"ש ובמחילה מכבודו דלא דק במלתא דפשיטא הוא דאיסורא איכא וכו' וכתב הרמב"ם פכ"א מהל' א"ב אסור לישא אשה ודעתו לגרשה ובפ"י מה' גירושין כ' לא ישא אדם אשה וכו' ולא יגרש וכו' אלמא כי הדדי נינהו ואיסורא אית בהו עכ"ל ועיין בזה בחתם סופר חי' גיטין במשנה דלא יגרש וכו' עיי"ש, ואפי' אם נאמר דאיכא רק איסור קל כעין תקנת חכמים ודרבנן לבד, ובדברי חז"ל דמזבח מוריד עליו דמעות מקרא וזאת שנית וכו' אשר אתה בגדתה בה עיי"ש, הא גם באונס שגירש ליכא מלקות דהוי לאו הנל"ע, ויש לומר דזאת כוונת רש"י ד"ה לא יוכל לשלחה כל ימיו וכו' ואינה לוקה על שילוחו שנתקו הכתוב לעשה וכו' דאי כל מגרשי נשותיהן וכו' דלכאור' למה האריך רש"י בהא דאינה לוקה על שילוחו דמה נ"מ בזה דליכא מלקות ומצאתי שעמד בזה בס' פני יהושע, אכן לדברינו ניחא דאם הי' שם איסור חמור למלקות א"כ לא הי' שום ראי' דיש לומר אדרבה משום חומר העבירה הו"א מה דעבד עבד ולא שייך לומר דכל אונס יגרש דהא יעשה עבירה כסברת הטו"ז הנ"ל אבל כיון דשם אין מלקות א"כ שפיר יש ראי' דאי נימא דכל מגרשי נשותיהן בעמוד והחזיר למה לי לגלויי בהאי והבן: **(ו)** הנה קושית העולם הובא בקרבן נתנאל סוף גיטין ובס' מעייני ישועה פ' וירא ובפ"י גיטין דל"ל קרא לאסור גרושה לכהן הא אסורה משום זונה לב"ש דאין אדם מגרש אלא אם מצא בה ערות דבר יש ליישב עפ"י שיטת המהר"א ששון הובא בשו"ת נוב"י מה"ק חאע"ז סי' ע"ב דאין לאסור אשה על בעלה בעדות מיוחדת וא"כ משכחת לה שגירשה בעדות מיוחדת דהרי ב"ש ילפי דבר דבר מממון, וסגי כאן כמו בממון, ולאוסרה משום זנות צריך לשיטת מהר"א ששון עדות כאלו דמהני בנפשות וכ"כ בנוב"י שם להקשות על המהר"א ששון מקושית הירושלמי שהובא בתוס' מהא דלא יוכל בעלה הראשון וכו' לשוב לקחתה ואם כי בשו"ת אורי וישעי סי' נ"ט כ' ליישב שיטת המהר"א ששון דהירושלמי מקשה שפיר דכיון שגירשה ע"י עדות מיוחדת שוב נאסרת עלי' משום סוטה שלא יחזירה מצד שוי' אנפשי' כחד"א עיי"ש, עכ"פ מיושב קושית העולם שפיר והבן: עוד יש לומר עפ"י שיטת מהרשד"ם בתשובותיו חאע"ז סי' ס' הובא במשל"מ פ"י מגירושין דהא דס"ל לב"ש דלא יגרש בלי ע"ד היינו דווקא בנשואה אבל בארוסה לכ"ע מותר לגרשה אפי' מצא אחרת נאה הימנה עיי"ש א"כ יש גרושה דאסורה לכהן שאינה זונה דהיינו ארוסה ומצאתי כן בפ"י שם, ואין להקשות על המהרשד"ם מהא דהקשה הירושלמי שהובא בתוס' לענין לא יוכל וכו' לשוב לקחתה וכו' דהא הירושלמי קאי על הקרא ושם משמע דמיירי על כרחך שגירשה בערות דבר כמבואר בכתוב כי מצא בה