בית יחזקאל (מיכלסון) קע

בתוס' ד"ה עם בני אדם רצה לחדש דהא דאמרינן לעיל לב"ש בעדות ברורה היינו אפי' עדי כיעור כה"ג שרוחצת עם בני אדם אלא דא"כ לא הוי מקשי מידי בירושלמי למה איצטרך קרא דלא יוכל לשלחה דהו"ל מחזיר סוטתו ומאי קושיא האיכא לאוקמי בכה"ג וכו' עכ"ל הפ"י ולענ"ד דיש לומר דבזה באמת פליגי ש"ס דידן עם הירושלמי דלפי הגרסא בש"ס דידן מה להלן בעדים א"כ אף בעדי כיעור לב"ש מגרשה, ולכך באמת מקשה הגמרא שפיר בעמוד ב' עם בני אדם ס"ד וכפירש"י אם כן רגלים לדבר שזונה היא וכו' וכמבואר דעת רש"י בתוס' שם דחובה לגרשה ולא מצוה, ולכך באמת ליתא בש"ס דידן הקושי' מקרא דלא יוכל בעלה לשוב לקחתה דתיפוק לי' משום מחזיר סוטתו דהא לפי שיטת גמרא דידן אין האשה המתגרשת בכלל סוטה דהא ע"י עדי כיעור לבד לב"ש מגרשין, אבל שיטת הירושלמי כפי שהובא בתוס' הגירסא בעדים ברורים דדוקא בעדים ברורים יש לגרש לב"ש ושפיר מקשים מקרא דלא יוכל בעלה אשר שלחה וכו' תיפוק לי' משום דאסור להחזיר סוטתו, ובזה מבואר מה שמובא בתוס' גיטין דף ע"ט ע"ב ד"ה ב"ש שיטת הירושלמי דמפרש פלוגתת ב"ש וב"ה בגט ישן דב"ש אומרים פוטר אדם אשתו בגט ישן ולא חיישו לגזרה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה משום דאזלו לטעמייהו דלא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה הלכך מזוהמת היא בעיניו ואינו בא עליה וב"ה דאוסרין גט ישן משום דאית להו אפילו הקדיחתו תבשילו יכול לגרשה ואינה מזוהמת בעיניו ויאמרו כי בא עלי' וגיטה קודם לבנה וכן מוקי הירושלמי פלוגתתן דב"ש וב"ה בגיטין דף פ"א ע"א במגרש ולנה עמו בפונדקי למאן דמוקי לה בלא ראוה שנבעלה דב"ש אומרים אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט שני עיי"ש והיא משום דהירושלמי סובר דדוקא שהי' עדים ברורים וא"כ בודאי אינו בא עליה כנ"ל, ולפי"ז נ"ל ליישב קושיות הרשב"א בגיטין ד"צ על הירושלמי בקרא דלא יוכל בעלה אשר שלחה וכו' דהקשה דאמאי לא מוקי הירושלמי בעבר וגירשה בלא ערוה דמבואר בש"ס דידן דמאי דעביד עבד ולדברינו ניחא דיש לומר דדוקא לשיטת ש"ס דידן דמגרשין משום עדי כיעור לחוד א"כ חזינן דלא בעינן סיבה ברורה וגמורה, ורק ברגלים לדבר בלחוד יוכל לגרש א"כ שפיר סובר הגמרא דאי עבד עבד אף בלא מצא בה לא ערוה ולא דבר, אבל לשיטת הירושלמי דדוקא בעדים ברורים א"כ י"ל דאי עבד לא מהני דהא באמת מקשה הפ"י דנימא אי עביד לא מהני ותירוצו יש לומר דוקא באם בעינן רק עדי כיעור אבל באם בעינן עדים ברורים א"כ חזינן דכח הנשואין באשה הוא כ"כ חזק דאין לגרשה רק בעדים ברורים א"כ באי עבד לא מהני, ולכך לא מתרץ הירושלמי באי עביד דלשיטת הירושלמי יש לומר דאף אי עביד לא מהני כנ"ל וא"כ מיושב גם קושית דו"ז הגאון ז"ל דלר"א אף דסובר כב"ש מ"מ ידור ממנה הנאה דהא לפי שיטת גמרא דידן אף בעדי כיעור מגרשין לב"ש ואי לא ידור הנאה יוכל להחזירה כנ"ל והבן, ולפי"ז יהי' מיושב קושית האחרונים לב"ש דסברי כי מצא וכו' דהא מצא וכו' וא"כ יפלא מאי והי' אם לא תמצא חן בעיניו משום דמצא בה ע"ד, א"כ מה אם לא תמצא חן דהא היא אסורה עליו באיסור סוטה ואינו רשאי לקיימה עיין בס' זכרון שמואל ד"צ בגיטין ולהנ"ל ניחא דמיירי בעידי כיעור: והנה לשיטת הירושלמי דבעינן עדים ברורים יש ליישב הקושי' בש"ס עירוכין דהנה במהר"ם שי"ף בגיטין שם הקשה לב"ש אמאי איצטרך לצוות איסור גרושה לכהן הא אין גרושה אא"כ מצא בה ערות דבר וא"כ תיפוק לי' דזונה היא וכן הקשה הפני יהושע שם ובקרבן נתנאל