בית יחזקאל (מיכלסון) קסח

קרא א"כ מבואר דאין כוונת הרשב"א להאי כללא דאי לא כתב קרא, רק כוונתו כתירץ הפ"י דקרא ע"כ משתעי בערות דבר ועלי' קאי סיום הקרא ושלחה מביתו וכו' לא יוכל בעלה אשר שלחה וכו' וא"כ שפיר מקשה הירושלמי הא בלא קרא דלא יוכל וכו' לא יוכל להחזירה דהא הוי מחזיר סוטתו דהא הקרא מיירי ע"כ באם גירשה ע"י ערות דבר, ולא באם עבד בדיעבד שלא ע"י ערוה, וכן מצאתי בשו"ת שיבת. ציון סי' פ"ת שכ' וז"ל ותמי' גדולה הוא על הגאון פ"י שהי' קורא בלשון הרשב"א דבאי לא משתעי קרא ועי"ז הרבה להקשות על הרשב"א מיבמות דע"ת אבל באמת מעולם לא עלה ע"ד הרשב"א ז"ל לתרץ כן אלא כוונתו לתרץ דבהאי לא משתעי קרא, דלב"ש משתעי קרא שגירשה משום ע"ד וכן כתוב בכל ספרי הרשב"א שלפנינו דבהאי לא משתעי קרא ולפי כוונת הפ"י האי ה"א מיותר והול"ל דבאי לא משתעי קרא ואפשר שאיזה גירסא משובשת נזדמן להגאון פ"י בספרי הרשב"א וכו' עכ"ל וא"כ באמת על הקושי' מגרושה לכהן שפיר יש לתרץ כתי' הפ"י במשנה דצריך קרא לדאי עביד וכשיטת הגמרא יבמות דאי לאיסורא כתב קרא כנ"ל, וכן תירץ בשו"ת נודע ביהודה מה"ת תאע"ז סי' קכ"ט בהגהות עיי"ש שוב ראיתי בתי' הרי"ם אע"ז סי' קי"ט מחודש ז': והנה ראיתי במהר"ם שיף שהקשה ג"כ מגרושה לכהן וכ' דאין לתרץ בעבר וגירשה דא"כ יקשה למה פשט רבא לר"פ הא דלא מצא בה לא ערוה ולא דבר מדגלי רחמנ' גבי אונס וכו' הא נוכל לפשוט מקרא דגרושה לכהן דע"כ מיירי בעבר וגירש עיי"ש אכן לענ"ד יש לומר דזאת באמת כוונת רש"י ד"ה לא מצא בה לא ערוה ולא דבר, לב"ה וגירשה עכ"ל דלכאורה למה פי' רש"י דקאי לב"ה הא גם לב"ש יש לשאול כמבואר בגמרא לא מצא בה לא ערוה דזאת קאי לב"ש, אכן להנ"ל ניחא דאליבא דב"ש יש לפשוט גם מקרא דגרושה לכהן, דאם גירשה ע"י ערוה הוי זונה וע"כ בעבר וגירשה. לכך פירש רש"י דלב"ה קאי ומיושב קושיות המהר"ם שיף והבן: ובחי' כתבתי באופן אחר דע"כ עיקר מה דפשט רבא מהא דאונס קאי לב"ש וממילא נשמע לב"ה דהא לכאורה קשה לי דמה ראי' מהא דגלי רחמנא גבי אונס וכו' ופירש"י דאי כל מגרשי נשותיהן בעמוד והחזר למה לי לגלויי בהאי דילמא באמת כל מגרשי נשותיהן בלא דבר בעמוד והחזר ובאונס גלי רחמנא דאף דשלחה ע"י דבר דהקדיחה תבשילו עכ"ז כל ימיו בעמוד והחזיר קאי והוא תמוה גדולה לדעתי, אכן י"ל דעיקר מה דפשיט רבא הוא אליבא דב"ש דאי כל מגרשי נשותיהן בלא ערוה בעמוד והחזיר ל"ל לגלויי בהאי דלב"ש אין לומר דגלי קרא באונס דאף דשלתה ע"י ערוה מ"מ בעמוד והחזיר קאי, דזה אינו דהא אסור להחזירה וכיון דנוכל ללמוד לב"ש ממילא נוכל לפשוט לב"ה ג"כ דכמו דלב"ש דצריך להיות ערות דבר ועכ"ז בדיעבד גם בלא ערוה מה דעבד עבד, מכש"כ לב"ה דצריך רק דבר בודאי באם לא הי' שום דבר דמאי דעבד עבד, דהא לב"ש צריך סיבה גדולה שיוכל בעבורה לגרש, מכש"כ לב"ה דצריך רק סיבה כל דהוא דאי עבד עבד בלא הסיבה כל דהוא, וי"ל דמשום זה פרט רש"י ז"ל לב"ה לאשמועינן דגם לב"ה נוכל לפשוט, אף דגוף הראי' קאי רק אליבי' דב"ש כנ"ל עכ"ז ממילא נשמע גם לב"ה כנ"ל והבן: אכן באמת י"ל דמשום קושיותי ברש"י הי' מוכרת רש"י לומר דקאי לב"ה דהנה מצאתי קושיותי במרוצת דברי קדשו של הח"ס ד"ה לא מצא בחידושיו לגיטין בשמעתין וז"ל ופשוט לי' מאונס ולא פשוט ממוציא שם רע דקדים י"ל התם י"ל דאיצטריך ולו תהי' לאשה להיכי דמצא בה דבר דהקדיתה תבשילו דבעלמא מצי מגרש, והכא בעמוד והחזר קאי אבל באונס דקי"ל