בית יחזקאל (מיכלסון) קסז

הקרבן כשר אבל כשאירע פסול בהקרבן הכל יוצא לבית השריפה וא"כ שפיר פריך אמאי פיגולן פיגול הא אא"א דש"ש דאי נתפגל ונאסר הקרבן שוב אין לכהן חלק בו אבל הא בורכא דאדרב' זיל לאידך גיסא דהאיך שייך לומר דאין פיגולן פיגול משום שא"א אוסר והרי אם תאמר דאינו פיגול ולא נפסל הקרבן שוב הוי הכהן כא"ל שותפות בגוי' ויכול לאסור ותא ואתוי לך דוגמתו בפסחים דכ"ו ע"ב בתוס' ד"ה עלה עלי' זכר פסולה והקשו אמאי פסולה הא בעינן עובד דומי' דעבד דניחא לי' והך ודאי לא ניחא לי' להפסיד הפר ותירצו דהרי אם נאמר כשירה הוי ניחא לי' ולכך אין להכשירה וכו' עיי"ש ולענ"ד דלא קשה דהא לפי המבואר בחי' הרשב"א נדרים בתי' על קושיותו דאדם אוסר דש"ש ע"י מעשה רבה דכל קושיות הגמרא הוא רק דאמאי פיגולן פיגול, אבל כשר מיהו לא הוי ואיהו לא קשיא לי' למה אינו כשר רק פיגול קשיא לי' עיי"ש (הבאתי לעיל דברי קדשו) וכ"כ הנימוקי יוסף נדרים בשם הריטב"א. וא"כ שפיר הקשו הא אין אדם אוסר דש"ש ואי משום דיש לו שותפות הא הקרבן פסול ממילא אין לו שותפות ואינו יכול לאסור והבן: סימן יח בעזהשי"ת י"ח אדר תרנ"ה פלונסק. לכבוד ידי"נ מחו' האברך חו"ב מ' ראובן ליב נ"י נייפעלד וכעת הגאבד"ק נאווידוואר. מכתבו הגיעני ואשר הציע לפני חי' תורתו וקושי' על הרשב"א גיטין דף צ' ע"א בחי' שהקשה על הירושלמי דהקשה למה לי קרא דלא יוכל בעלה אשר שלים לשוב לקחתה תיפוק לי' דבלאו הכי אסור להחזיר סוטתו כיון שיש עדים והקשה הרשב"א הא י"ל בעבר וגירש דאיתא שם בגמרא דמאי דעביד עבד ותי' דכל דאי לא כתיב קרא והק' מהא דיבמות דף ע"ת ע"א הרי ממזר דאי וכתבי' קרא, דאי לאיסורא כתב דאי להתירא לא כתב עכת"ד, אם כי רבו טרדותיי אמרתי להשיבו במעט עיון, לאשר הימים שאולין ללמוד עניני דפסתא, ולא קאינין השתא בהאי מסכתא: והנה כבר עמד בזה על רבינו הרשב"א בפני יהושע שם ומקודם כ' דאפשר לומר דלשיטת הרשב"א ז"ל דהירושלמי סובר דאי לאיסורא נמי לא כתב קרא ודלא כשיטת גמרא דידן ביבמות, ועל גוף קושיות הרשב"א כ' לתרץ דלא בעי הירושלמי לאוקמי קרא דלא יוכל בעלה הראשון כשגירשה בדיעבד וכו' דבכה"ג לכ"ע שרי משום דפשטא דקרא דלא יוכל אדכתיב לעיל מיני' קאי דכתיב כי מצא בה ערות דבר וכו' עיי"ש וכן בפ"י שם במשנה תירץ הקושי' מהא דגרושה לכהן דלמאי דמסקינן בשמעתין דבדיעבד כ"ע מודו דאי עבד עבד ואע"ג דאמרינן בעלמא דאי לא כתב קרא היינו דאי להתירא אבל דאי לאיסורא כתב קרא כדאיתא ביבמות דע"ח עכ"ל והנה הרואה בחי' הרשב"א יש לומר דכוונת הרשב"א לתרץ את הירושלמי הוא כתירוצו של הפ"י וממילא סרה קושיותו מש"ס יבמות, ולא נצטרך לעשות מחלוקת בין שיטת בבלי לשיטת הירושלמי בהאי כללא דאי לאיסורא כתב קרא דזה לשון קדשו של הרשב"א אחר שהביא דברי הירושלמי כ' וז"ל ולפום מה דאסקינן בגמרא הכא דלא מצא בה לא ערוה ולא דבר וגירשה מאי דעביד עביד נראה דלא צריך לתי' הירושלמי לאוקמי בלאו ועשה דאיכא לאוקמי קרא דאם עבר וגירשה אסורה לחזור לו ומיהו לא מחזור דבהאי לא מישתעי קרא עכ"ל ועיין לקמן בתוס' ד"ה מה להלן פי' הח"ס ומהר"ל מסלאווטיץ ג"כ דבהאי לא משתעי