בית יחזקאל (מיכלסון) קסא

ומתו דלא קיים פו"ר משום דבעינן שבת וליכא, היינו לחומרא ס"ל דמלבד מצות פ"ו בעינן ג"כ שבת, אבל היכא דאיכא שבת ולא קיים פ"ו כמו בהיו לו בנים בגיותו דלא נצטוו ב"נ על פ"ו א"כ מה לנו דאיכא שבת ואף דמצינו בתוס' שם ובגיטין דמ"א דכל היכא דמקיים שבת כל דהו, משום מצות פ"ו לא היה כייפינן היינו לכוף לרבו שישחררו, וכמ"ש התוס' שם כיון דאנוס הוא, אבל היכא דלא הוי אנוס בודאי כייפינן וכדמוכח מיבמות דף ק' וכמש"כ בס' אבני מלואים לקצה"ח סי' א', אף דהתם יכול לקיים שבת מ"מ לא יקיים מצות פו"ר וא"כ לפ"ז בודאי לא אתי שפיר מה שאמר ר' יוחנן בהיו לו בנים בגיותו דקיים פו"ר ומשמע דיוצא בזה אף לכתחילה ידי מצותו ולדברי הגאון בטו"א לא קיים רק מצות שבח, אבל עדיין לא קיים מצות פו"ר, ולפי"ז גם סברתך נדחית, דמה בכך שהבנים המה בעולם כיון שלא קיים פ"ו בשעת חיובא ופשוט, והיה נראה לתרץ קושי' הטו"א ולהביא ראי' לדעת השואל בשו"ת הרשב"א ח"א סי' תשס"ה וז"ל עוד נשאל מה דאמר רבא עתים חלים ועתים שוטה וכו' אם קיי"ל כוותי' כי מן הירושלמי נראה דר' יוחנן פליג עלי' וכו' והובא בב"י אבהע"ז סי' קכ"א, והנה הא דכ' השואל בשם הירושלמי דר' יוחנן פליג על הא דעתים חלים וכו' הוא בירושלמי גיטין פ"ז ה"א פעמים שוטה וכו' אתא עובדא קומי שמואל וכו' מה שמואל כר"ל וכו' עי"ש בש"ק מה שמבאר בזה דברי הרשב"א הנ"ל ומבואר ג"כ דגרסתם היה בר"ה דכ"ח דאמר רבא עתים חלים וכו' ולא ברייתא היא, ועי"ש באורך בס' צ"מ דמשמע דר' יוחנן פליג גם בסיפא דמילתא לענין עתים שוטה ומחלק בין למצות ובין למקח וממכר, וא"כ לר' יוחנן באכל מצה כשהוא שוטה וחזינן ממעשיו דהוא עושה לשם מצוה יצא בזה יד"ח דס"ל דלא הוי כשוטה לכל דבריו וממילא ר' יוחנן לשיטתו גם בהיו לו בנים. בגיותו יוצא ידי פו"ר והבן: **(יו"ד)** ואשר דחית דברי הגרצ"ח בהגהותיו למס' תענית דף ד' גם בעיני יפלא כי הלא מבואר במשנה קידושין דפ"ב ע"א מצינו שעשה א"א את כל התורה וכו' וביומא דכ"ח ע"ב אמר רב קיים א"א וכו' ובגליון הש"ס קידושין שם הקשה דמשמע דהוא מימרא דרב והלא קידם הוא במשנה שם והניח בצ"ע, ולענ"ד עפ"י המהרש"א יומא שם שכ' דבקידושין משמע שעשה העשים אבל לישנא דרב קיים משמע גם הלאוין עי"ש, ושפיר חידש לנו רב, שוב ראיתי בקרבן עדה בירושלמי קידושין פ"ד הי"ב בש"ק שעמד בזה ותי' דרב אמר קיים משמע שנצטווה אכן ראיתי להגה"ק מ"ר חיד"א בס' כסא רתמים אבדר"נ פל"ג שכ' עליו דליכא למ"ד דאאע"ה נצטוה יותר ממילה וז' מצות ומה דקשה על רב מביא מתוס' ר"י הזקן כ"י שכ' דזה אינו משנה אלא ברייתא, ועיין בזה לדו"ז הגה"ק בס' בנין אריאל פ' תולדות, ואיתא עוד ביומא שם אמר רבא וכו' אפילו ערובי תבשילין וכ"ה במדרש אגדות בראשית פי"ג ובתנחומא לך פ"א ופי"א ובתנחומא בהר פ"א ובזוה"ק תצא דרע"ו, ואיתא במדרש רבה תולדות פס"ד אפילו ערובי חצרות וכ"ה במדרש רבה וירא פמ"ט, ואיתא במדרש תהלים מ"א קיים א"א אפי' ערובי תבשילין וערובי חצרות ועיין בשינוי הגרסאות בהג"ה בס' דברי דוד פ' לך ובס' תולדות אדם ח"ב דקי"א ובהקדמת ס' נעימה קדושה, וראיתי בשו"ת הרשב"א ח"א סי' צ"ד הגרסא ערובי תחומין מהא דוישמור משמרתי וכ"כ בס' האשכול ח"א סי' יו"ד ולא ילפו מעקב ועיין בבעה"ט תולדות וכו' ובס' יוחסין ערך אברהם ובס' בנין אריאל פ' בשלח. ועיין בתוס' יבמות דע"א ע"ב ובהריב"א עה"ת פ' לך והארכתי בזה במק"א ת"ל ועתה טרדותי מרובות בהתחלת הזמן והתחלת השיעורים כסדרן ת"ל עם תלמידים מקשיבים ד' עליהם יחי': והנני ש"ב דור"ש בלונ"ח כה"י