בית יחזקאל (מיכלסון) קנו

שפיר, ועיין בחידושי חתם סופר על מס' מגילה כאן, שנדפסו בסו"ס ח"ס על פסחים ד' ירושלם, שוב ראיתי בס' איי הים ריש מס' מגילה שמביא קושית הנחלת שמעון ומתרץ שם באריכות דפח"ח עיין שם: **(ד)** בש"ס מגילה דף ג' ע"ב והא תניא ר"א אומר אשר לא חומה וכו' ראיתי בכתי"ק נחלת שמעון שכ' וקשה מה פריך הגמ' לדעת רש"י דילמא הא דאמר ר"א וכו' היינו לענין בתי ערי חומה אבל לענין מגילה צריך להיות אם ישב וכו' בשלמא לדעת התוס' ניחא ויש ליישב דודאי. רש"י מודה כל היכא דהוי תומה לענין בע"ח מכ"ש דהוי חומה לענין מגילה אלא בזה פליגי רש"י עם תוס'. דהתוס' סוברין דאם לא הוי תומה לענין בע"ת לא הוי תומה לענין מגילה ורש"י סובר דאע"ג דלא הוי חומה לענין בע"ח הוי חומה לענין מגילה ושוב הקשה על רש"י שבתחילה אמר ריב"ל כרך וכל הסמוך וכו' דאיירי לענין מגילה ואח"כ אמר ריב"ל כרך שישב לענין בע"ח ואח"כ אריב"ל כרך שאין בו וכו' לענין מגילה ולמה הפסיק בין תרי מימרות לענין מגילה ותני באמצע לענין בע"ת וכו' עי"ש, והנה ת"ל כונתי קצת לדברי הגאון המחבר ז"ל וכבר נדפסו דברי מיום א' אמור תרס"ג ב"המאסף" שנה שני' סי' קנ"ח: **(ה)** בש"ס מגילה דף ה' ע"ב בתוס' ד"ה וביקש לעקור וכו' א"נ י"ל דרצה לעוקרו מתשיעי ולקבעו בעשירי והקשה בנחלת שמעון מהא דלעיל ד"ב ע"א אתי רבנן ועקרו וכו' אין ב"ד יכול לבטל וכו' הא רצו רק לקבעו בזמן אחר ותי' דדוקא שם דרצה רבי לעוקרו משום דעיקר שריפה הי' בעשירי א"כ אפשר אם ב"ד היה קיים הי' מסכים לאותה סברא וכו' עכ"ל, הנה בחידושי הבאתי קושי' זו בשם זקיני הגה"ק תפארת למשה ותירצתי ת"ל כנ"ל וגם דקדקתי מלשון הש"ס תענית דכ"ט דא"ר יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף והיינו לו היה באותו הדור אולי היו מסכימים לדבריו וגם מיושב עפ"י מש"כ בגליון הש"ס דף ה' ע"ב דכה"ג אינו בכלל אין ב"ד רשאי לבטל דיש רשות ביד ב"ד אחר לקבוע הלכה כדברי יחיד כדאיתא בעדיות פ"א מ"ה עכ"ל, אבל בהא דלעיל היינו לעקור לגמרי דאי ס"ד אנשי כנה"ג י"ד וט"ו תיקון ליכא מאן דסובר י"א וי"ב ושפיר קאמר הגמ' דלא אתו רבנן ועקרו תקנתא דתקינו אנשי כנה"ג כיון דליכא אף דעת יחיד שסובר י"א וי"ב ועיין בזה בס' שדי חמד בכללים מערכת א' אות קפ"ה באורך אם אין מבטלין לגמרי רק שעוקרין מזמן לזמן אתר אי חשיב ביטול ומביא שם מהריטב"א בחי' לריש מגילה ועיין מש"כ בזה בהגהות הגרצ"ח במגילה ד"ה ע"ב ומביא מהשיטה מקובצת כתובות ד"ג ע"ב מובא גם ביד מלאכי ת"א סי' ס"ה דהיכא דיש טעם וסברא דאם היו המתקנים שומעים טענות המשיבים אולי היו מודים לדברי הטוענים אין זה בכלל אין ב"ד יכול לבטל וכו' עי"ש ובהגהות הרש"ש מגילה ד"ה ע"ב: **(ו)** בש"ס מגילה ד"ז ע"א אסתר ברוה"ק וכו' ראיתי בנחלת שמעון שהקשה מפני מה לא מייתי מדכתי' ומרדכי ידע וכו' ונראה ליישב דקוש' זו היה קשה לרש"י בפי' למגילה לכך כ' רש"י בעל החלום אמר לו עכל"ק, וראיתי בס' קהלת משה להר"ר משה מטשודנוב מביא בריש הס' בשם קדוש אחד שדקדק ברש"י שכ' בעל החלום אמר לו דתמוה דדילמא נבואה באה לו ותי' דאיתא במדרש בהא דמרדכי ידע את כל אשר נעשה דהול"ל את אשר נעשה אכן מרמז דמרדכי ידע המכה וגם הרפואה שיתלה המן ובניו אבל קשה דא"כ למה גזרו צום ומספד, לזה פירש"י דבעל החלום אמר לו וסבר מרדכי כי אין חלום בלא דברים בטלים ודילמא המכה אמת והרפואה הוא דבר בטל עי"ש ומעתה דברי הגאון המחבר ז"ל עולים יפה כיון דלרש"י היה הוכחה דבעל החלום אמר לו דאל"כ