בית יחזקאל (מיכלסון) קנה

בי"ד מוקפין בארביסר ובחמיסר וכו' אתא את ופסיק וכו' דמקשה ממ"נ אליבא דר' יונתן דסנהדרין דף פ' לא קשה כלל קושית הגמ' ואי אליבא דר' יאשי' א"כ שוב אין שייך תירוץ הגמ' דאתא את ופסיק כיון דאליבי' דר' יאשי' דווקא משום דכתיב אביו קילל וכו' ואמרתי לתרץ עפ"י מה שמביא זקיני הגאון בשו"ת שער אפרים סי' מ"ח דאחד הקשה לו ברש"י פ' תשא בהא דורחצו וכו' את ידיהם ואת רגליהם בבת אחת ותי' דשם אין את אתא לפסוק אבל כאן במגילה שפיר תירץ הגמ' אתא את ופסיק משום דכתי' לחודש אדר בין י"ד לואת יום חמשה עשר עי"ש, א"כ ניחא גם כאן דאף דלית לי' לר' יאשי' אתא את ופסיק דווקא שם באביו קילל אבל שאני הכא משום דהפסיק בהא לחודש אדר ועי"ש לדודי הגאון מהר"ל בנו של זקיני השער אפרים בהגהותיו מה שתירץ קושית החכם ברש"י תשא וממילא מיושב ג"כ קושית הטורי אבן הנ"ל, וכן עפ"י מה שתירץ הטורי אבן קושיתו הנ"ל, נוכל ליישב גם קושית החכם על רש"י תשא והבן: **(ב)** וכן יש ליישב קושית החכם על רש"י תשא עפי"מ שראיתי בס' שבט שמעון דף צ' ע"א בחידושיו למס' מגילה שתירץ קושית הטורי אבן דבאמת קאי לר' יונתן ובהקדם מש"כ השיטה מקובצת בב"מ דצ"ד ע"ב בשם הריטב"א דר' פנחס חידש הא דאמר ר' יונתן דוקא בדבר שיש בו מניעה כגון לא תקלל ולא תחרוש אבל באומר שיעשה ודאי צריך לעשות שניהם ולא נפטר בחד מנייהו ע"ש, לפי"ז י"ל לעולם לר' יונתן קיימינן והכא הוה עשיה כדכתיב להיות עושים ולא נפטר בחד ובעי שניהם וע"ז מתרצינן מדכתי' את דדוקא לר' יאשי' דסובר כאילו כתי' בפירוש יחדיו לא מהני את לחלק אבל לר' יונתן דסובר עד שיפרוט לך הכ' יחדיו רק דבעשי' מחלקינן די בתיבת את להיות כלאו לחלק וכו' עי"ש, א"כ ניחא ברש"י תשא מש"ס זבחים דקאי לר' יאשי', שוב ראיתי מה שכתבו בהא דרש"י תשא ליישב קושית החכם בש"א בשו"ת ח"ס סי' קצ"ד ובאור חדש עה"ת פ' תשא ובס' יעיר אוזן אות ל"ב ויש לפלפל עפ"י דברי קדשם בישוב קושית הטורי אבן. ועיין בזה בס' תל תלפיות שנה ד' סי' י"ז שמביא בשם ס' עורה שחר שהביא הקושי' הנ"ל על רש"י תשא בשם ס' יד דוד ועי"ש מה שתירץ ומה שהקשה מש"ס חגיגה דף י"ב בפלוגתת ב"ש וב"ה אי שמים נבראו תחילה וכו' דלמא לא נאמר שנבראו יחד דאתי את ומחבר כהא דרש"י תשא ועיין בבר"ר סופ"א ועיין בספר קרבן תודה בחי' מגילה כאן מש"כ ליישב מהא דש"ס ב"ק דס"ה ואת ערביה קרא ועיין בעירובין דף נ"ב ע"א את הפסיק הענין ועי"ש בתוס' ור"ע והבן, שוב ראיתי בס' שדי חמד מערכת א' אות שצ"ו מ"ש בזה: **(ג)** במגילה דף ג' ע"א ביומא ההוא וכו' דקטיל יתיה הדרימון בן טברימון וכו' וראיתי בכתי"ק נחלת שמעון שכ' דצ"ע מרש"י מלכים (א' כ"ב) ואיש משך בקשת לחמו זה נעמן וכבר עמד בזה בס' טורי אבן עי"ש, ולענ"ד י"ל עפ"י מש"כ בס' קרבן תודה בחי' למגילה ד"ג בד"ה בבקעת מגידו וקשה למה תפס הכתוב בלשונו גבי אחאב את ההורג היינו הדרימון ולא המקום דהוא רמות גלעד וביאשיהו נקט המקום בקעת מגידו ולא ההורג היינו פרעה חגירא וכך הול"ל כמספד הדרימון ופרעה חגירא או כמספד רמות גלעד ובקעת מגידו וכו' ועוד י"ל דנקיט בלשון זה דהוא רמז להפלגת הנם והשגחת העונש מן השמים כי בוא וראה איך כי אחאב המלומד במלחמותיו אעפ"כ נהרג ע"י בזוי ושפל אחד שמו הדרימון אשר לא יאות למלחמה עד שלאח"כ הסב מלך ארם את שמו נעמן על חשיבותו משא"כ הדרימון הוא שם בזוי ושפל אין זה כ"א מאת השי"ת נעשה זאת וכן יאשיהו נהרג במגידו אשר זה המקום הוכן לתשועת ישראל דמפלת סיסרא היה במגידו וכו' ואעפ"כ נהרג אין זה כ"א השגחת הבורא ואין חכמה ועצה נגד השם עכ"ל א"כ ניחא