בית יחזקאל (מיכלסון) קנג

ניפל כלל זה דהא בשבת דצ"ב במתני' איתא המוציא בין בימינו בין בשמאלו דחייב והתם אדרבה הבין הראשון פשוט יותר מבין האחרון דהא כשהוא מוציא בימינו פשוט יותר דחייב מאילו הוציא בשמאלו, וכמו כן מצינו בב"ק בפ' מרובה שמידת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים ובין בדבר שאין בו רות חיים והתם נמי אין הבין האחרון פשוט יותר מהבין הראשון דהא כולהו כתובי בחד קרא עכת"ד הנה הן אמת אשר דברי הסמ"ע שם נאמרו על לשון הש"ע המלוה על המשכן בין הלוהו מעות בין הלוהו פירות וכו' נעשה ש"ש, אכן הפוסקים נקטו כלל זה גם בלשון הגמרא ובאצת ש הטאר בש"ס בהרבה מקומות כמו בר"ה דף ל"ב ע"ב במשנה בין בדבר שהוא משום שבות בין בדבר שהוא משום ל"ת ומקשה שם בגמרא דל"ג ע"א השתא משום שבות אמרת לא ל"ת מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני עיי"ש וכן בגמ' הוריות ד"ב ע"ב הורו ב"ד וכו' בין שעשו ועשה עמהן וכו' זו ואצ"ל זו קתני וכן מצינו הרבה פעמים בגמ' לשון בין בין אשר הבין האחרון פשוט יותר כמו בש"ס ברכות דף נ' ע"א בין שאמר ברכו בין שאמר לברך, ובמס' פאה פ"ת מ"ג ואין נאמנים עליו בין חי בין מבושל, ובתרומות פ"ז מ"ג המאכיל וכו' ואת עבדיו בין גדולים ובין קטנים ובמס' מעשרות פ"ד מ"ד שותים על הגת בין על החמין בין על הצונן ופטור ובש"ס שבת דף מ"ה ע"ב אבל מנורה בין ניטלה בידו אחת וכו' ובדף פ"ד ע"א ושל עץ בין מדרסו ובין מגעו טמא ובדף צ"א ע"ב בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור ובדף צ"ד ע"א המוציא בהמה וכו' לר"ה בין חיין ובין שחוטין חייב ובדף קנ"ה ע"א לפני בהמה בין דקה ובין גסה ובמשנה במו"ק דף ב' ע"א בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה ושם בגמרא השתא י"ל ממעיין שיצא בתחילה דאתי לאינפולי משקין וכו' ובש"ס מגילה דף ה' ע"א רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה ובש"ס קידושין דמ"ד ע"א בין מדעת עצמה בין מדעת אבוה ובש"ס גיטין דל"ז ע"א השביעית משמטת וכו' בין בשטר בין שלא בשטר (אכן במשנה שביעית פ"י מ"א הגרסא בזה בשטר ושלא בשטר) ובש"ס כריתות דף ח' ע"א ר"ע אומר בין על הודאי ובש"ס נדה דף י"ב ע"א בין ישנות וכו' ובמס' פרה פי"ב מ"ד בין מחלון של יחיד וכו' ועיין ירושלמי הובא בחיא"ג מהרש"א יבמות דק"ה ע"ב בין חרב בין לא חרב אינו זו ממקומו וכו' עיי"ש ואם כי כתב הפרישה ביו"ד סי' כ"ד דבמקום דנאמר בין בין לא שייך לומר זו ואצ"ל זו אכן כבר הקשו עליו מש"ס ר"ה הנ"ל בס' עין זוכר מערכת ז' אות ה' ומביא שם מש"כ בקונטרס אחורי תרעא דף קע"א ובס' קהלת יעקב סי' ק"ד ועיין מה שדחה דברי הגה"ה בפרישה בס' יד מלאכי בכללי שאר פוסקים אות ד' ומביא ג"כ מכלל זה דבין בין בין הפשוט יותר הוא באחרונה ומראה מקום לפרישה יו"ד סי' כ"ח סי"ג ובחו"מ סי' פ"ו ס"א ובסי' פ"ט ס"ח וסי' ר"ה ס"ג וסי' ר"ז ס"ט לדעת הב"י וסי' רמ"א ס"ט וכ"נ בב"ח יו"ד סי' שפ"ג ס"ג ובש"ך יו"ד סי' ק"ץ סקנ"ו עיי"ש וכבר האריך בזה בס' שדי חמד ח"א בכללים מ"ב אות א' ומראה מקום לס' משק ביתי מ"ב אות צ"א ולס' יד דוד דף כ"א, והוא כ' דאע"ג דבעלמא דחיקא לן למימר דתני תנא בזו ואצ"ל זו מ"מ בבין בין לא דחיקא לן דהאי לישנא הוי הכל כדיבור אחד ואין שייך להקשות כיון דתני שאינו פשוט כ"ש הפשוט, והבאתי דברי התוס' ב"מ דע"ט ד"ה השתא שכ' בשם ר"ת דקושיית הש"ס התם דהוי זו ואצ"ל זו ואילו מרישא בין גדולה בין קטנה לא ק"ל והיינו משום דבלשון בין בין אין להקפיד ומביא מהא דר"י, בשבת דק"ח ע"ב דמפרש דברי ר"י והלא הוא הולמו בין מרובה וכו' להיתרא ס"ל דזו ואצ"ל זו קתני ורבא נמי אי לאו גילויא דסיפא הוה ניח"ל לפרש כן ומביא גם מהא דכ' בס' שושנים לדוד פי"ג