בית יחזקאל (מיכלסון) קמה

ושלוחו הוא וכן המנהג פשוט כפי מה שראיתי ואף שמו"ת ז"ל כ' לאיסור לקנות כדי להרויח בזה הנלענ"ד כתבתי עכ"ל והנה בש"ך שם סק"ח מסכים לדעת הב"ח דלישראל אחר אסור לקנות ממנו וכן דעת הפר"ת שם אמנם לקנות כדי להאכיל לפועליו בלא"ה שרי לדעת הש"ך שם סק"ג דאין זה כעין סחורה וכ"ד הפר"ח שם: והנה לכאור' נ"ל להביא ראי' לשיטת הטו"ז דהנה בס' תשע שיטות להגאון מהר"צ ראזאניס אבד"ק לבוב מביא בשם אביו הגאון מ' דובעריש בנו של הגאון פ"י (אינו תח"י רק ראיתי שהובא דבריו בס' זכר ישעיהו ה' מאכלות אסורות פ"ח) הקשה מש"ס ב"ק דף יוד ע"ב א"ל ר"כ לרב טעמא דכתב רחמנא והמת יהי' לו הא לא"ה הוי אמינא נבילה דמזיק הויא, השתא אי אית לי' לדידיה כמה טריפות יהיב לי' דאמר מר ישיב לרבות שוה כסף ואפי' סובין, דידיה מיבעיא ומתרץ לא נצרך אלא לפחת נבילה, והשתא למ"ד דמדאורייתא אסור לעשות סחורה בנבילות וכו' הי' להגמרא לתרץ דאעפ"י דישיב אפי' סובין מ"מ הוי אמינא דאסור ליתן את הנבילה לניזק מטעם דאין עושין סחורה בנבילות ואע"ג דבנזדמנו מותר והכא הרי נזדמנו, הנה נהי דלגבי המזיק הוי נזדמנו מ"מ הא לגבי הניזק לא הוי נזדמן דהשתא קיימינן דהנבילה קמה ברשות המזיק וא"כ איך רשאי הניזק לקבל הנבילה בתשלומין הא הוא כלוקח לזאת אשמעינן קרא דהמת יהיה לו של הניזק ובהוייתו יהא ולא נפיק כלל מרשות הניזק לכן שוב הוי כמו נזדמן אצל הניזק כן הי' יכול הש"ס לתרץ ומדלא משני הכי ש"מ דכל עיקר איסור זה דאין עושין סחורה אינו מדאורייתא עכת"ד אכן לשיטת הטו"ז לא קשה כלל דהא אף אי נבילה דמזיק יכול הניזק ליקח הנבילה ע"מ למכור דהא אפי' בעושה להרויח סובר הטו"ז דרשאי ישראל לקנות מישראל אחר שנזדמן לו, וכאן כ"ש שיקבל זאת הניזק דהוי נבילה שלו אף דנעשה של המזיק עכ"פ לגבי המזיק הוי ג"כ נזדמן והבן, עכ"פ מיושב שפיר דברי זקיני התוי"ט דגם בחריצי החלב הי' מותר לשר האלף לקבלם לסחורה באם נזדמנו לישי אבי דוד ושפיר קאמר הגמרא ודילמא לסחורה וכאופן שיטת רבינו הטו"ז ז"ל: האמנם קושי' הגאון מו"ה דובעריש ז"ל שהובא בתשע שיטות יש ליישב באופן אחר עפ"י מה שחידש בשו"ת חות יאיר סי' קמ"ב דאף הסוברים דאיסור סחורה מדאורייתא וקרא דיהי' לא הוי אסמכתא היינו דוקא בשרצים ורמשים דכתיב לעיל מיניה בפרשה, ולא בנבילה וטריפה ושאר איסורים דבאלו לכ"ע הוא רק מדרבנן דלא מצינו למילף משרצים דאיכא למיפרך מה להני שכן לא היתה להן שעת הכושר עיי"ש וא"כ בב"ק שפיר מקשה הגמרא טעמא דכתיב והמת יהי' לו הא אף אי נבילה דמזיק הוי יכול ליתן לניזק דבנבילה אין האיסור סחורה דאורייתא כנ"ל ועיין מה שפלפל בדברי החו"י בשו"ת מהר"י אשכנזי חיו"ד סי' ל"ט: והנה בשו"ת נפש חיה חיו"ד סי' נ"ד מתרץ קושי' התויו"ט בהקדם סברת החות יאיר הנ"ל ותוכן דבריו דכמו שחידש החו"י דבנו"ט אין איסור סחורה דאורייתא ממילא בהא דחלב אף דלפי הס"ד דאסור משום אמה"ת עכ"פ אינו כאבר מן החי רק כבשר מן החי דהרי אינו אבר והנה בחולין דף ק"ב פליגי ר' יוחנן ור"ל דר"י סובר בשר מן החי אינו חייב עליו משום אבמה"ח אלא משום בשר בשדה טריפה וכן פסק הרמב"ם בפ"ד ופ"ה מה' מא"ס וא"כ כיון דחלב אסור משום טריפה אין בזה איסור סחורה דאורייתא, וכן לפי הס"ד שם בבכורות דחלב אסור משום דם וא"כ לכאור' אין בזה כללו של החו"י דהא דם לא הי' לו שעת הכושר ע"ז י"ל לפי דעת הפרי תואר דבדם מותר לעשות סחורה כיון דהוקש למים דכתי' על הארץ תשפכנו כמים א"כ