בית יחזקאל (מיכלסון) קמג

בכלל אמה"ח א"כ לא הותר במלחמה ודוק שוב ראיתי לדו"ז הגאון ז"ל במרוצת דברי קדשו חפץ לתרץ כן עיי"ש אכן זאת ניחא רק לטעם האיסור בחלב משום אמה"ח אבל לטעם האיסור משום דם אין ראי' מחריצי החלב והבן ועיין בשו"ת מהר"י אשכנזי חיו"ד סי' ל"ט סוף ע"א בדף פ"ד שוב ראיתי בזה לידי"נ הגאון שי' בס' עט סופר כלל כ"א ושם בסוגיא דיוצא מן הטהור ועיי"ש במהר"י אשכנזי דף פ"ה ע"ב: **(ו)** דעת הר"א ממיץ דמי חלב אחר שנעשה הגבינה אסור משום דבר היוצא מן החי ועיין בזה בהרא"ש פ' כל הבשר ובטוש"ע יו"ד סי' פ"א וזקיני הגאון מהר' צבי הירש אבד"ק ברלין זי"ע הקשה עליו מהא דבכורות והובא בשו"ת בנו דו"ז הגאון בעל כסא דהרסנא סי' רפ"ה וז"ל עוד זכור אני בימי ילדותי בלמדי טור י"ד אצל אבא מארי הגאון נרו' שהקשה על רבינו אליעזר הסובר דהמים הן איסור אלא דבעודן מחוברין עם האוכל גזירת הכתוב הוא להתירן ואיך אייתי גמרא קרא דעשרת חריצי חלב, אימא דהחלב עצמו אסור משום תערובות מים אסורים שבו, והוא קושיא עצומה וכו' עיי"ש: **(ז)** בגמרא שם אלא מדכתי' ואת עשרת חריצי החלב ודילמא לסחורה הנה זקיני בתוס' יו"ט מס' שביעית פ"ז מ"ג הביא בהא דאיסור סחורה בדברים האסורים דמשמע מסוגיות הש"ס פסחים דכ"ג ע"א דהוא מדאורייתא וכן משמע בתוס' שם ובתוס' ב"ק דפ"ב ע"ב ובהרא"ש שם ובתוס' נדרים סו"פ הנודר מן הירק וכ' שם וז"ל ומיהו קשיא לי סוגיא דפ"ק דבכורות דף ו' דאחריצי חלב דדוד קאמרינן דלמא לסחורה וכלומר אבל חלב אסור משום אמה"ח משמע דאפילו הכי לסחורה שריא עכ"ל והנה בתוספות חדשים שם כ' ונראה דלא קשה מידי דבפסחים דף כ"ב מפורש דאמה"ח מותר אסור בסחורה וכן בהנאה מדאורייתא מדאיתקש לדם א"כ ג"כ חלב כשם שהיה בכלל איסור אמה"ח ה"ה שהוא בכלל היתר הנאה וק"ל ואין לומר דיש חילוק בין הנאה לסחורה דבפסחים שם איתא ההיתר מדאיתקש לדם ושם איתא נמכרין לגננין עיי"ש והגאון ר"י פיק בראשון לציון שם השיב ג"כ על קושי' התוס' יו"ט כהתוספות חדשים והוסיף עוד וז"ל ותו דבחלב כבר נודע מבב"ת וכן מתזבח ולא גיזה בשר ולא חלב דחלב ודאי שרי בהנאה כמבואר בבכורות ולפיכך שפיר פריך ודלמא לסחורה כלומר מנ"ל למילף מקרא ודי חלב וכן מחריצי החלב להתיר אפילו לאכילה דילמא ילפינן רק דשרי לסחורה דוקא וכו' עיי"ש והנה דברי הראשון לציון ראויין למי שאמרן, אכן דברי התוס' חדשים לא הבינותי לקט שכלי דמה ענין היתר הנאה לאיסור סחורה, הא גם בנבילות וטריפות מותר בהנאה ואסור בסחורה, ותאורנה עיני בראותי שכבר עמד בזה בכתי"ק אשר תח"י הנקרא צבי לצדיק והוא העתק חידושים שהי' כתובים על גליוני המשניות מאא"ז הגאון הקדוש מופת דורו מוה' צבי הירש אבד"ק ברלין זצוקלה"ה זי"ע דכ' במס' שביעית פ"ז מ"ג וז"ל תוסיו"ט ד"ה ולא בנבילות וכו' ומיהו קשיא לי סוגיא דפ"ק דבכורות וכו' מה שהקשה הר"ב ז"ל מסוגיא זו כבר תירצו האחרונים ז"ל דהתם בנזדמן הוא, ומ"מ יש לעיין אי שרי למיעבד לי' חריצין דודאי מה הוא כדי שיתקיים או שירויח יותר, ומה שיש ליישב בזה כתבתי במקום אחר באורך כי יש מקום עיון גדול באלו הדינים, האמנם זה מקרוב נדפסו משניות באמשטרדם עם גליון תוס' חדשים ושם תי' מהרש"ח ז"ל עיין בד"ה בסה"ד לסחורה לשריא וכו' וכל דבריו ז"ל תמוהים דודאי נבילות וטריפות מותרים בהנאה ומשמע בפוסקים דמדאוריית' משמע מדברי הרע"ב במשנה דלקמן ועם היות דיש לחלק בין היכא דכתיב הנאה סתמא לנבילה כמ"ש בתשו' שי למורא מ"מ לא מצינו לשום