בית יחזקאל (מיכלסון) קמ

שינקה מן הטרפה קבתה אסורה ודוחק לומר דאינו אלא מדרבנן וכו' עיי"ש עוד הקשה שם בהגהות מלא הרועים לר"מ דחייש למיעוט א"כ חלב אסור דילמא ממיעוט בהמות טריפות וכו' וא"כ מה יעשה ר"מ עם כל המקראות שמביא שם הגמרא מארץ זבת חלב ודבש ויין וחלב עיי"ש: ולענ"ד לתרץ דהנה הפרישה ביו"ד סי' פ"א הקשה מנ"ל לומר מאחר דהתורה התירה איסור יוצא מן החי יהי' ג"כ מותר איסור טמאה, ומתרץ דבטמאה אין איסור מן החי נוהג בו ע"כ הו"א כמו שמותר גבי בהמה טהורה איסור יוצא מן החי כן בטמאה מותר איסור יוצא מן הטמא עיי"ש א"כ לפי דברי הפרישה באמת הא דהו"א חלב טומאה מותר משום דאין בטמאה איסור יוצא מן החי והוי רק איסור אחד ורק שהתירה התורה איסור אחר דיוצא מן החי כן הי' נוכל לומר דמותר איסור אחד דטמא ושפיר צריך קרא דגמל גמל ואת הגמל, אבל בחלב טרפה אף דלית לן קרא לאסור, מ"מ לא הי' שום הו"א לומר דמותר דהא אכתי יקשה כקושית הפרישה דדוקא איסור אחד דיוצא מן החי התירה התורה ולא בטריפה דאיכא גם איסור טריפה ולכן ממילא נודע דחלב טרפה אסור משום דחלב הוי בכלל בשר והבן וממילא מיושב קושיות המלא הרועים אליבא דר"מ י"ל דהוא יפרש בגמרא כפשוטי' דכיון דאיכא חידוש א"כ גם שני איסורים מותרים, דכיון דחזינין דהתורה התירה איסור אחד היינו יוצא מן אתי או דם א"כ כל איסורים דיתוספו בחלב הכל מותר ולא כסוגיות הש"ס חולין דס"ט ע"א דמחלק הגמרא בין חרי איסורי לתלתא איסורי, רק ככל חידוש שבש"ס כמו בהא דעדים זוממין חידוש הוא היינו שיוצא מגדר השכל ממילא גם שאר חידושים נוכל להוסיף בזה, וא"כ לר"מ באמת גם חלב טרפה יהי' מותר, כמו ההו"א להתיר חלב טמאה והבן ובאמת ר"מ דסובר בנדה ד"ט התורה ולא בטריפה ע"א דם נעכר א"כ ע"כ דלית לי' סברת הגמ' חולין דף ס"ט הנ"ל כמבואר בס' שי למירא בשמעתין להקשות למה דהגמרא מוכיח מן עשרת חריצי חלב ומקרא ודי חלב ולכאור' למ"ד דם נעכר וכו' ודם שבשלו מותר א"כ דילמא מיירי קרא בנתבשלו ואכתי מנ"ל דחלב לחודא בלא נתבשל דמותר ותירץ דצ"ל מאחר דהגמ' העלה דבחלב איכא איסור יוצא מן החי, ועכ"ז מוכח מקראי דחלב מותר משום אמה"ח, עכ"פ כמו כן מותר מחמת איסור דם ועדיין צ"ע דס"ל להגמרא מאחר דהותר איסור אחד שוב מותר ג"כ האיסור השני גבי חלב נגד הגמ' חולין דס"ט עכת"ד אכן לדברינו ניחא דע"כ ר"מ סובר כן והבן: אכן בגוף תירוצו של הפרישה הקשיתי הא הגמרא קאמר אלא למ"ד אברי' מתפרקין וקאמר הגמרא דהחידוש הוא משום אמה"ח והנה בש"ס נדה דף ט' מבואר דר"מ סובר דם נעכר ונעשה חלב ור' יהודה סובר אברי' מתפרקין א"כ החידוש דאמה"ח הוא אליב' דר' יהודה ובחולין דף ק"א ע"ב מבואר דר' יהודה סובר אמה"ח נוהג בטמאה א"כ שוב קשה הא בטמאה ניתוסף עוד איסור על איסור דאמה"ח ואיך הי' ההו"א דחלב טמאה מותר ומצאתי ת"ל כוונתי בקושייתי לדברי הרב בס' שי למורא בכורות שם אכן תירצתי לפי הגירסא בתוספתא נדה ובירושלמי נדה פ"א ה"ד דר"מ סובר דם נעכר וכו' ור' יוסי סובר אברי' מתפרקין ולא נזכר שם ר' יהודא ופשוט: אבל אכתי קשה לי דתירוצו של הפרישה עולה יפה להא דאמה"ח אבל להחידוש דחלב משום דם נעכר אכתי ל"ל גמל גמל ואת הגמל דילמא דוקא איסור אחד דדם התירה התורה בחלב אבל בטמאה דאיכא איסור דם ואיסור טמאה איך הי' הו"א לומר דמותר ומצאתי שעמד בזה בשו"ת נוב"י מה"ח חיו"ד סי' ל"ה ובשי למורא שם: