בית יחזקאל (מיכלסון) קלט

בבשר קאי בבן פקועה הא גם בחלב ב"פ אמה"ח וממילא מיושב גם הא דילפינן מחריצי החלב דאי הוי בי' איסור אמה"ח איך הותר שם החריצי החלב דהא גם בחלב בן פקועה הוי אמה"ח כנ"ל: אכן אכתי לא יהי' מיושב קושי' השני' מהריט"א דאיך ילפינין מעשרת חריצי החלב הא י"ל דמיירי בחלב שחוטה והבין שוב ראיתי גם בשו"ת ח"ס חיו"ד סי' י"ד שדעתו דחלב בן פקועה הוי דאורייתא לענין בב"ח ואי דלישני הגמרא בבכורות על הראי' דבב"ח דמיירי בבן פקועה תי' דהגמרא משני על ההו"א דיש בחלב שני איסורים או משום דם נעכר ונעשה חלב או משום אמה"ח והדיחו' דחלב בן פקועה יהי' רק דאין ראי' מבב"ח לענין אמה"ח דהא י"ל בבן פקועה אכן אכתי יש ראי' לענין דם דאי' נימא דיהי' בחלב איסור דם א"כ ל"ל איסור בב"ח עיי"ש וכ"כ בנחלת צבי יו"ד סי' פ"ז ועיין בשו"ת ידי"נ מנחת משה חיו"ד סי' א', ועיין בהגהות מצפה איתן בכורות שם: והנה עוד הביא שם הריט"א בשם הכה"ג בב"י שהביא משם תוס' חיצוניות להקשות אמאי לא ילפי' מדכתי' גבי אברהם ויקח חמאה וחלב וכו' ובודאי לא האכילם איסור דא"א קיים כל התורה ותי' הר"י מפריש דהי' סבר שהם ב"נ והקשה הריט"א דהתינח למ"ד דדם נעכר וכו' וקיי"ל כרבנן דב"נ מותרין בדם מן החי כמבואר בסנהדרין דנ"ט אבל לטעם הב' דהחידוש הוא משום אמה"ח אכתי קשה אמאי לא הביאו מדכתי' גבי אברהם דהא אפילו הי' סבור שהם ב"נ אי איתא דחלב יש בו משום אמה"ח איך עבר אאע"ה על לפני עור וכו' עיי"ש אכן לענ"ד מיושב הכל דהנה באמת הקשה הריט"א בהא דילפינין מקראי דחריצי החלב וארץ זבת חלב ודבש ובלא מחיר יין וחלב הא י"ל דמיירי בחלב בן פקועה והניח בצ"ע אכן זאת דייקא להו"א דאיסור חלב הוא משום אמה"ת א"כ אין ללמוד ממקראות הללו דהא יש לומר דבאמת איכא איסור דאמה"ח רק דשם מיירי בחלב בן פקועה, אבל עכ"פ נוכל ללמוד מכל המקראות הללו דליכא איסור בחלב משום דם, וא"כ הכל ניחא דהא לענין זה דליכא איסור דאמה"ח שפיר נוכל ללמוד מא"א דנתן להם חמאה וחלב דהא שם ליכא למימר דמיירי בחלב בן פקועה דהא עכ"פ מדרבנן טעון שחוטה וגם בדרבנן איכא לפני עור כמבואר בתוס' ע"ז דף כ"ב ע"א (ועיין בשו"ת ר"ב אשכנזי סי' ג' ובשו"ח פ"י חיו"ד סי' ק"ם ובשו"ת חות יאיר סי' קפ"ה) וא"א קיים אף דרבנן וערובי תבשילין, וגם כתבו האחרונים דבאמת לב"נ דלאו בשחוטה תלי' מילתא גם בן פקועה אסור להם משום אמה"ח עיין בשו"ת מנחת משה חיו"ד סי' א' לידי"נ הגאבד"ק קאמינקא וא"כ שפיר מוכרח מהא דא"א דליכא בחלב משום אמה"ח דהא לב"נ גם בן פקועה אסור אך אכתי נשאר לנו ללמוד דאין בחלב משום דם, דהא לענין דם אין ללמוד מאברהם כתי' הר"י מפריש הנ"ל, ע"ז שפיר יש לנו ללמוד מכל המקראות שמביא הגמרא כנ"ל ועיין בכרתי ופלתי יו"ד סי' פ"א סק"ז והוא בדרך חידוד וכן בחלב שחוטה ג"כ אין לומר גבי א"א דהא כיון דבב"נ לאו בשחוטה תלי' א"כ לב"נ לא נתן חלב שחוטה וממילא מוכח משם דאין בחלב איסור אמה"ח כנ"ל: **(ב)** בתוס' ד"ה לאסור וכו' וקצת תימה כיון דצריך קרא וכו' היכי מייתי רבא ראי' התם מהטמאים לאסור ציר טריפה עיי"ש וראיתי בש"ס ד' ווילנא בהגהות חשק שלמה שכ' יש להקשות דמנ"ל דחלב טריפה אסור דהא בחלב טמאה מצריכינין קרא לר"ש מגמל גמל ולרבנן מאת הגמל וא"כ בטריפה דליכא קרא מנ"ל לאסור החלב ואפילו אי הוי כתיב הטמאים גבי טרפה לא הוי מפקינן מיניה לאסור החלב וכמו דאמרינין הכא משום דחלב חידוש הוא אימא דגם בבהמה טמאה נמי לשתרי ובהדיא תנינין בחולין דקט"ז דכשרה