בית יחזקאל (מיכלסון) קלה

פה"ב סי' כ"ד ענף ג' שראיתי עתה) וא"כ לפי"ז שחיטה פורתא אף דהוי שינוי לא קנה דלא נשתנה שם מחמת מעשה זו, ואף ליש"ש שחיטה גמורה הוי שינוי גמור ל"צ שינוי השם אבל שחט פורחא הוה רק שינוי שאינו גמור וא"כ בלא נשתנה שם עמה ברור דלא מהני וזה ברור לי דעת התוס' דשחיטה פורתא לא מהני, ועוד י"ל בשחיטת עור לבד בלא סמנים מצי להדרי ברי והוה שינוי חוזר ושחיטת סימנים דהוי שינוי לא מהני דעל שינוי זו עצמה חייבה תורה כנ"ל עכ"ל הזהב ולאשר כי חביבים עלי דברי דודים העתקתי דברי קדשו ובמק"א הארכתי בדין זה דשינוי מעשה אי בעי שינוי השם דדעת הטור והרמ"א שם דבעינן שישתנה גם שם הגזילה וכן נראה מהרב המגיד פ"א מה' גניבה ובס' תורת חיים חולק בזה וכ' שכן דעת הרמב"ם והמחבר כמבואר בש"ך חו"מ סי' ש"ס סק"ד והנה בקצה"ח שם סק"ה הקשה להסוברים דבעינן גם שינוי השם מהא דפריך בש"ס גיטין דנ"ג מהא דתנן גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הש"ל וכו' ופירשו התוס' דלמ"ד היזק שא"נ ש"ה חשיב כשינוי, ואי נימא דאפילו בשינוי מעשה כל שלא נשתנה שם הגזילה לא קנה א"כ אפילו למאן דאמר השא"נ ש"ה וחשיב לי' שינוי מעשה אכתי מצי אמר הרי שלך לפניך כיון דלא נשתנה שם הגזילה דמעיקרא לחם והשתא לחם והניח בצ"ע אכן לשיטת המהרש"ל ביש"ש ניחא די"ל דשיטת התוס' דדוקא בשינוי שאינו גמור בעינן גם שינוי השם אבל שם אי נימא היזק שא"נ ש"ה הוי כשינוי גמור ולא בעינן שינוי השם והבן ואכ"מ) עכ"פ היוצא לפי דברינו בררתי שיטת הראשונים דטביחה פורתא לא הוי שינוי לקנות ועיקר הטעם כהנתיבות שם ובע"ז דאסרה וקלקל לא יוכל לומר הרי שלך לפניך אבל גנב עצמו בשחיטה דלא אסרה ומותרת ושינוי לא הוי בשחיטה פורחא ומצי למהדר, וא"כ בשור הנסקל דבלא"ה לא שוה מידי א"כ אף דשחט פורתא מצי למהדר הרי שלך לפניך דלא קלקלה דבלא"ה לא שוה מידי ושינוי לא הוה, וזה דדייק הש"ס רק בע"ז להקשות מכי שחט פורתא דאסר ולא מצי למהדר אבל בלא קלקול מצי למהדר ושפיר מיושב קושית המהר"ם שי"ף ז"ל ושפיר כ' הרלנ"ח בשור הנסקל מצי למיהדר אף בשחט פורחא וכן בגנב דלא קלקל בשחיטה כגון דהי' שחיטה המותרת, ועיקר פרכת הש"ס לאו דידי' קא טבח ומשני כר"י וכר"ש: ולפי"ז יצא לנו דכוונת קושית הגמ' בשוחט לע"ז מכי שחט פורתא אסרה ולכך לא יתחייב כיון דהוי איסורי הנאה ולא הוי של בעלים רק דכוונת הגמ' הי' להקשות כיון דשחט פורתא אסרה איסור הנאה וכיון דקלקל בשחיטת פורחא ואסרה שפיר הוי שינוי מעשה לקנות, ולאו דמריה קא טבח רק שלו הוא טובח דהא באמת הקשו בתוס' בשמעתין דמה בכך דלאו דמריה קטבח הא כל טובח נמי לאו דמריה קטבח דמכי שחט בה פורתא קנייה בשינוי מעשה ותי' דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך וא"כ כבר פירש והאיר לנו הנתיבות שם דכוונת התוס' דווקא באם השחיטה הוא שחיטת היתר אבל בשוחט בשבת שפיר הוי שחיטה פורתא שינוי מעשה לקנות כיון דאסר וקלקל ע"י מעשה שבת וא"כ כאן בשוחט לע"ז דהוי איסור הנאה וקלקל בשחיטה שפיר ע"י שחיטה פורתא הוי דידי' ולא דמריה קטבח כיון דקנה בשינוי מעשה ע"י שחיטת פורתא ולפי"ז יבוא על נכון הא דקשה לכאו' לשיטת הראשונים דאיסורי הנאה הוי שלו ומיקרי לכם רק דהוי כאינו ברשותו וכ"כ בקצה"ח סי' ת"ו סק"ב בשם שו"ת הריב"ש סי' ח"א וכ"כ הרשב"א בסוכה באתרוג של ערלה דחשיב לכם ומשום דאית ליה בעלים אע"ג דאסור בהנאה וכ"מ בש"ס גיטין דף כ' ע"א שלחו מחם כתבו על איסורי הנאה כשר אף דגט צריך להיות של הבעל ועיין בש"ע אהע"ז סי' ק"כ (איברא דברש"י