בית יחזקאל (מיכלסון) קלד

נמצאת אף שאינו שוה כלום מ"מ גרם לו היזק דכל זמן שהשור קיים השומר פוטר בו ואם יאבד מחויב לשלם דמיו ע"ש ואף דהוא איסורי הנאה וכו' מ"מ כיון דיכול השומר לפטור א"ע בו ושפיר גרם לו היזק וא"כ בשוחט לע"ז נמי לישני דמיירי שהיה בבית שומר, וא"כ אף שבתחלת שחיטה נאסר בהנאה מ"מ היה השומר הזה יכול לפטור את עצמו בו וא"כ שפיר גרם לו היזק בגמר שחיטתו ולכך חייב לר"מ בדו"ה והוא קושיא גדולה אלי וצע"ג ועיי"ש במפרשי הים אות כ"ג לשאיריי הגאונים ז"ל תירץ יקר ע"ד הפלפול ולענ"ד לתרץ דהנה בס' הרלנ"ח בסוף תשובותיו בחי' כתובות וכן בס' מהר"ם שי"ף כתובות דף ל"ד ע"א הקשה בהא דמתרץ הגמ' הכא במאי עסקינן כגון שמסרו לשומר ואין להקשות מכי שחיט פורתא אפסדי' מיני' וא"כ כי טבח פורתא בשור הנסקל לא יוכל לומר הרי שלך לפניך ועיי"ש בהרלנ"ח שתי' דמוכרח דאף ששחט פורתא מצי למהדר ולומר הרי שלך לפניך וטעמו אינו מובן אמאי מצי למהדר והנה יש לומר דהתוס' בשמעתין ד"ה איסורי הנאה כתבו דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך ובאמת מוכרח כן מש"ס דמשני בשוחט לע"ז בגמר זביחה עובדה תיפוק לי' מכי שחט פורתא קני ושלו טובח ומוכרת דלא חשיב שינוי וכן הסכימו האחרונים ועיין בנתיבות סי' ש"ן סק"א כ' טעם כיון דלא נאסר בטביחה בגנב ולא קלקל מצי למהדר שכ' דהא דת' בתוס' דלא חשיב שינוי מעשה לקנות בכך זה שייך בשחיטה כשירה כשמתחיל פורתא יכול להחזיר לבעלים ולומר להם ה"ש לפניך שעדיין לא אסרה בשחיטה והבעלים יכולים לגמור השחיטה ותהי' כשירה משא"כ בשוחט בשבת שבפורתא קמא חילל שבת ובפורתא קמא נאסרה משום מעשה שבת והתוס' בגיטין דנ"ג ע"ב כ' דכל היכא דאיכא היזק ואפי' הוא היזק שאינו ניכר למ"ד דשמי' היזק חשיב שינוי לקנות בכך א"כ ה"נ כיון דאסרה בפורתא קמא משום מעשה שבח והיזק ניכר הוא ודאי דחשיב שינוי לקנות בכך ובגמר שחיטה לאו דמר' קא טבח ופטור עכת"ד הנחמדים ועיקר קושיות הש"ס בע"ז מכי שחט פורתא אסרה וקלקלה לא מצי למהדר ובלא קלקל לא חשיב שינוי והרלנ"ח עצמו כתב דשינוי לא הוה בטביחה פורתא וכתב דאף דמקצת ראשונים סוברים דהוי שינוי נחתי למ"ד אא"א דבר שאינו שלו לכן צ"ל בטביחה פורתא דמיקרי שינוי לקנות ויוכל לאסור דבר שלו, אכן למ"ד אדם אוסר דש"ש י"ל דטביחה פורתא לא חשיב שינוי ואעפ"כ מצי לאסור, ויותר בשומר דהוי שלו מכח גורם לממון ויוכל לאסור, ויותר יש לומר לתוס' בשמעתין ד"ה בשלמא עכו"ם דיוכל לאסור דבר שאינו שלו במעשה רק לא במשתחוה, א"כ י"ל דכ"ע סוברים דלא הוי שינוי ואעפ"כ יוכל לאסור ופשוט ודבר זה נפתח מקורו בראשונים בתוס' ורלנ"ח וכן מוכרח בש"ס דלא חשיב שינוי כנ"ל (והנה ראיתי לדו"ז הגאון הצדיק מו"ה יוסף שמואל הלוי לנדא אבד"ק קעמפנא זצ"ל בעהמח"ס משכן שילה בנו של חמי זקיני הגאון בעל מעון הברכות זי"ע שכ' טעם לסברת התוס' דלא חשיב שינוי דבאמת טביחה גופא הוי שינוי לקנות דאהני מעשיו וכ"נ בב"ק דס"ח ע"א ובתוס' ד"ה מה טביחה, אכן בשינוי זה דטביחה אף דקני ל"ל שלו טובח דעל מעשה זה ושינוי זה דאהני מעשיו חייבה תורה ד' וה' ופשוט וכן נראה בנתיבות סי' שנ"ד, אכן עיקר דשחיטת פורחא קמא לא חשיב שינוי ונ"ל להכריח דעיין ברמ"א חו"מ סי' ש"ס ס"ו ואין מיקרי שינוי אא"כ נשתנה שם גזילה מכח השינוי ועש"ך שהחליט כן דלא חשיב שינוי מעשה רק כשנשתנה שם נמי ע"י מעשה וכ"כ מפורש בתוס' ב"ק דף צ"ג ע"ב ד"ה עצים ועשאן כלים דכל שלא נשתנה שם לא מהני ואף לים של שלמה שמחלק בשינוי גמור ל"צ שישתנה שם נמי רק בשינוי שאינו גמור מסכים דצריך שינוי שם ע"י מעשה (וכ"כ הגאון מברעסלא בס'